החלטת היועמ"ש על הגשת כתב אישום נגד נתניהו היא בשורה דרמטית ופתיח למחול שדים. עתירות לבג"ץ בדרישה לחייב את ראש הממשלה להתפטר כבר בהכנה. סעיף 18 לחוק יסוד: הממשלה, העוסק בהפסקת כהונה של ראש הממשלה מחמת עבירה, יהא נתון לפרשנויות אינספור ולמחלוקות.
ח"כ איילת שקד ביטאה צד אחד של המטבע, כשהדגישה שלפי החוק ראש הממשלה יכול לכהן עד פסק דין חלוט, ורק הכנסת - ולא בג"ץ - היא זו שתחליט אם עליו לפנות את מקומו. תקדימי בג"ץ, מנגד, מרמזים אחרת.
ב־2013, כמה חודשים לפני מועד הבחירות לרשויות המקומיות, עתרה תנועת אומ"ץ נגד ראש עיריית רמת השרון יצחק רוכברגר ושמעון גבסו מנצרת עילית שנאשמו בפלילים, ומאוחר יותר גם שלומי לחיאני מבת ים. התנועה ביקשה להשעותם מתפקידם ולמנוע מהם להתמודד בבחירות הקרבות לראשות העירייה. נגד רוכברגר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות מרמה והפרת אמונים ורישום כוזב במסמכי תאגיד, נגד גפסו הוגש כתב אישום בגין שוחד, ונגד לחיאני הוגש כתב אישום בעבירות של לקיחת שוחד ומרמה והפרת אמונים. היה מדובר אפוא בראשי רשויות נבחרים, ובמובן זה מקרים אלה מקבילים לכתב אישום נגד ראש ממשלה נבחר.
באותה עת, סעיף 20 (ה) לחוק הרשויות המקומיות - בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם, קבע כי רק כשהורשע ראש הרשות בעבירה עם קלון יושעה ראש הרשות עד למתן פסק דין סופי בעניינו. עוד קבע הסעיף כי כהונתו של ראש רשות תפקע מיום שפסק הדין נהיה סופי.
והנה, השופטת מרים נאור, אז המשנה לנשיא אשר גרוניס ולימים נשיאת העליון, הסבירה כי בעולם אידיאלי הציבור יסיק את המסקנות בקלפי, אך הוסיפה כי אנו לא חיים בעולם אידיאלי, ולנוכח הפגיעה הקשה בטוהר המידות ובאושיות השלטון הדמוקרטי, בסופו של דבר על בג"ץ להתערב.
ואכן, בג"ץ התערב וחייב את המועצה המקומית להשעות את ראשי הערים. המועצות מיאנו לעשות זאת, ובבחירות 2013 ראשי הערים נבחרו שוב על ידי הציבור ושוב איימו העותרים הציבוריים לפנות לבג"ץ ולדרוש להדיחם מתפקידם. היה ברור כי בג"ץ ישוב וידיח את ראשי העיר.
בשעתו היה זה שר הפנים גדעון סער שהתיר את מרוץ הסמכויות והציע תיקון לחוק הרשויות המקומיות, שלפיו במקרה שבו מוגש כתב אישום נגד ראש עירייה, ועדה מיוחדת תבחן את השעייתו מתפקידו. בכך תמה הסאגה, וראשי הערים הושעו מתפקידם. רוכברגר אף הקדים לעשות, ומייד לאחר היבחרו שוב הודיע על נבצרות.
אכן צודקת איילת שקד. הכנסת היא זו שתידרש לפתרון הפלונטר. אך לאור החלטתו הדרמטית של מנדלבליט, ובהינתן תקדימי בג"ץ, אפשר לצפות שגם אם נתניהו ייבחר שוב, יידרש בג"ץ להחלטה בעתירה מחודשת ויורה לכנסת להשעותו.
על מנת לחסוך מכולנו תהליך משפיל ומבזה של מחול שדים בין בג"ץ לבין הכנסת, על נתניהו לגלות אחריות ולעשות שתי פעולות: ראשית לצאת לנבצרות, ובד בבד להציע תיקון לחוק יסוד: הממשלה ולמסד ועדה ציבורית שתתייחס לסוגיית השעיית ראש הממשלה.
פרופ' אסף מידני הוא דקאן ביה"ס לממשל ולחברה במכללה האקדמית תל אביב־יפו ונשיא האגודה הישראלית למדע המדינה
