המשפט אינו תחליף לפוליטיקה

"משפוט הפוליטיקה" הוא תופעה ידועה. רבים מלינים על "השתלטות" המשפטנים על הדמוקרטיה, אבל בפועל, במקרים רבים, הפוליטיקאים מגלגלים החלטות לפתחם של משפטנים, בפרט כאמצעי לפתרון מחלוקות, חוסר בהירות בניסוח חוקים והחלטות או סתם כיסוי על אי־יכולת ההנהגה הנבחרת לתפקד.

היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, מוצא עצמו לא אחת נשאל לפרשנות חוקי הכנסת הבלתי ברורים. ממש לאחרונה הגיעו לשולחנו שאלות שונות שהתעוררו בנוגע לאפשרות הקמתה של ועדת הכנסת ואופן הטיפול בבקשת חסינות בתקופה זו שבה טרם הוקמו ועדות הכנסות הקבועות. הפונים הביעו חשש כי המצב הפוליטי שנקלענו אליו והצפי של בחירות שלישיות עלול לדחות את דיוני החסינות בחודשים רבים.

אבל ינון התגלה כשמרן וכמי שאינו שש להוציא לפוליטיקאים את הערמונים מהאש. הוא קבע כי ועדה מסדרת או מיוחדת אינה מוסמכת לדון בענייני חסינות במקום ועדת הכנסת. תיאורטית, היה יכול לקבוע כי החלטת כנסת ספציפית המקימה ועדה מסדרת בעת חריגה זו תקבל גושפנקה משפטית. אבל לא: ינון סבר בצדק כי לשון החוק לא מאפשרת לדלג על שלב הדיון בוועדת הכנסת, שלל את האפשרות להגיש ישירות את כתב האישום לביהמ"ש, ואף קבע כי אין "לדלג" על בירור בקשת החסינות בפני ועדת כנסת קבועה.

ינון בכל זאת איזן את דבריו, כשציין שאם חברי הכנסת יסברו שנוכח חשיבות הנושא יש לחרוג מההתנהלות המקובלת, ויתגבש רוב להקמת ועדת כנסת קבועה כבר בשלב זה, הרי אין מניעה משפטית לכך. במקרה זה ההצבעה במליאה תהיה גלויה ולא תחייב רוב מיוחד. האם הנבחרים יעשו את עבודתם? התשובה ידועה.

אבל עצם הפנייה אל ינון, בדיוק כמו הפניות ליועמ"ש מנדלבליט ולבג"ץ, משקפות תרבות פוליטית שמאפיינת את הדמוקרטיות בעולם ובישראל בעשורים האחרונים. כשמערכות דמוקרטיות מתקשות למשול, מתפתחים שדה המשפט ועושי המשפט כסוג של מושלים אלטרנטיביים.

ואלה לא תמיד להוטים לקבל את ההחלטות. מנדלבליט הסביר לאחרונה כי לא יגיש חוות דעת בסוגיות "תיאורטיות", למשל בעניינו של ראש ממשלה מכהן לאחר בחירות שלישיות תחת כתב אישום, או אם יאספו למענו 61 חתימות של חברי הכנסת הנוכחית. כך גם ינון לא אִפשר להחתים 61 חברי כנסת סביב מועמדותו של אחד מחברי הכנסת אלא רק אחרי שייכשלו ההליכים שנמצאים כעת בעיצומם ותגיע תקופת "21 הימים". המסר המועבר הוא: לא נקצר עבורכם תהליכים שלא מיציתם ביסודיות בעצמכם.

זו התנהגות דמוקרטית ראויה השומרת על עקרון החוק, ומונעת מצב שבו עושי המשפט מחליפים את הפוליטיקאים - כשהדבר במקרה נוח להם.

פרופ' אסף מידני הוא דיקן ביה"ס לממשל וחברה במכללה האקדמית ת"א־יפו ונשיא האגודה הישראלית למדע המדינה