יש מה לעשות מול בית הדין בהאג

תובעת בית הדין הפלילי הבינלאומי סבורה שיש מקום לפתוח בחקירה לגבי כל המעשים שבוצעו ב"פלשתין", קרי ביהודה ושומרון, במזרח ירושלים וברצועת עזה החל מ־13 ביוני 2014. החקירה תתייחס גם למעשי חמאס ולארגונים פלשתיניים אחרים. אמנם פתיחת החקירה ממתינה לעמדת ערכאת קדם המשפט של בית הדין, אולם ספק רב אם הרכב שופטים זה, שהפגין כבר גישה שלילית לישראל, ימנע את פתיחתה.
אתמול פורסם ב"ישראל היום" כי קיים חשש שגורמים ישראליים יוכלו למצוא את עצמם עומדים בפני הליכים פליליים, וכן כי יוצאו לגביהם צווי מעצר או צווי התייצבות. הדבר נכון הן לגבי אנשי הצבא, בדרגות השונות והן לגבי מי שמקדם את פעילות ההתנחלויות. צווי המעצר יכולים להיות מוצאים באופן חשאי ללא ידיעת האדם שלגביו הוצא הצו. משהוצא צו מעצר, כל מדינה חברה בבית הדין מחויבת לבצעו ולהעביר את העצור לבית הדין בהאג. יש 122 מדינות חברות בבית הדין, כולל כמעט כל מדינות מערב אירופה ויבשת אמריקה, למעט ארה"ב, חלק ממדינות אפריקה וכן אוסטרליה, יפן ומדינות נוספות באסיה. אין חסינות בפני בית הדין לשרים ולראשי מדינה, כולל כאלה שעדיין מכהנים בתפקידם. המשמעות היא שאם יוצאו צווי מעצר נגד בכירים ישראלים, תוגבל למעשה אפשרות הנסיעה שלהם למדינות רבות.
לישראל, שאינה חברה בבית הדין, טענות מצוינות נגד סמכות בית הדין, ובראשן ש"פלשתין" איננה מדינה בעלת שליטה על שטח כלשהו, ובפרט על כלל שטחי יהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורצועת עזה. עם זאת, ברור שלתובעת עמדה אחרת, שיש להניח שתאומץ על ידי השופטים.
החקירה הצפויה ביחס לישראל מתייחסת לשני סוגים עיקריים של מעשים: פעילות ההתנחלויות, המוגדרת כפשע מלחמה של העברת אוכלוסיית המדינה הכובשת אל השטח הכבוש, ופעילות צבאית של צה"ל, בעיקר במבצע צוק איתן ובהפגנות בגבול הרצועה.
לגבי ההתנחלויות, לישראל טענות משפטיות טובות. אולם, בעקבות מסמך התובעת, ספק רב אם הן יתקבלו על ידיה. החזית העיקרית היא אפוא החזית המדינית. לחץ של חברות בבית הדין, כגון בריטניה, אוסטרליה או קנדה, בטענה כי אל לבית הדין, שנועד לעסוק בפשעי מלחמה חמורים, להסכים למהלך של פוליטיזציה שלו, יכול אולי לסייע לגנוז החקירה. עם זאת, מדובר במהלך קשה שסיכויי ההצלחה שלו לא ברורים. במקביל, משא ומתן רציני לפתרון הסכסוך הישראלי־פלשתיני, הכולל מטבע הדברים עיסוק בנושא ההתנחלויות והגבולות, סביר מאוד שיוריד חקירה זו מעל סדר היום.
לגבי פעילות צה"ל, נראה שאין לתובעת רצון מיוחד לחקור מקרים אלה, שיעמידו אותה במסלול התנגשות מול מדינות מערביות אחרות המעורבות בעימותים צבאיים, אשר צבאותיהן נוקטים באותן דרכי פעולה כמו צה"ל וגורמים נזק מקביל לאזרחים שנקלעים לזירה הקרבות. ההקפדה של צה"ל על דיני המלחמה תשרת אותו אם תיפתח חקירה בנושא. בעניין זה, התובעת השאירה פתח לטענת משלימות, קרי שישראל מנהלת חקירות כנות בעצמה על אירועי הלחימה ולכן אין מקום להתערבות בית הדין. ראוי לנצל זאת, להשלים חקירות, לפרסם תחקירים ואף לנקוט צעדים במקרה המתאים.
מערכת בתי משפט עצמאית וחזקה היא תנאי לקבלת טענת המשלימות. התובעת מציינת לחיוב את עצמאות בתי המשפט בישראל. זוהי סיבה נוספת לחשיבות השמירה על מעמדם של בתי המשפט. מכאן גם עולה כי הסערה הציבורית בכל פעם שמוזכרת פתיחת חקירה הקשורה לפעילות מבצעית וההשתלחות באנשי הפרקליטות הצבאית, פרקליטות המדינה ובתי המשפט, נובעת מחוסר הבנה של התפקיד החשוב שאלה ממלאים בשמירה על אנשי צה"ל וכוחות הביטחון בזירת המערכה המשפטית הבינלאומית.

אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך היא חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי ויושבת ראש פורום דבורה, נשים במדיניות חוץ וביטחון לאומי. היא תיקח חלק בכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי שיערך בסוף החודש (29-30.1) ויעמוד בסימן "הערכה אסטרטגית לישראל 2020 – מבט אל העשור הבא"