75 שנה אחרי: אויבינו לא יוכלו לנו

אין זה מקרה שתאריך שחרור מחנה ההשמדה והעבודה אושוויץ, נבחר ליום בו החליט ארגון האומות המאוחדות, ביוזמה ישראלית, לציין את יום השואה הבינלאומי. המילה "אושוויץ" טומנת בחובה כמויות אדירות של רוע ושל שטניות. שם, המוות ארב בכל פינה, וחייהם של האסירים חדלו מלהיות חיים.

75 שנים לאחר מכן, דוהרת רכבת המבשרת אחרת, שונה מזו שאצה במסילות החלודות ההן - הרי זו רכבת אווירית ובה מנהיגי העולם העושים את דרכם היום בהתבוננות לעבר תקומת העם היהודי בארץ ישראל, הוא יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, בו מציינים את שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו.

בתוך כך, בין פגישות המנהיגים לאורך מסדרונות הכנסת, בין קירות ההנצחה שבמוזיאון "יד ושם", ניתן להמחיש נוכח מבטים של עיניים מרחמות לעבר עיניים גאות - רוח של עוז וגבורה. היא רוחו של העם היהודי היושב בארצו ההיסטורית והמובטחת.
לא בכדי הרי לנו ביטחון: 75 שנים לציון שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו, ועיניים גאות מביטות לעבר העם היהודי, כאשר הוא יכול לשמור על עצמו בכוחותיו שלו, על ידי הצבא החזק ביותר במזרח התיכון ואחד הצבאות המתקדמים והמיומנים ביותר בעולם - הוא צבא ההגנה לישראל.

"רעיון אחד מעסיק אותי ללא הרף: ארץ ישראל. כל מה שקשור בשאלה זו מדבר אל ליבי. כל השאר אינו חשוב", כתבה הצנחנית היהודייה חנה סנש בנובמבר 1938. עשר שנים לאחר מכן, הכריז דוד בן-גוריון על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל וסנש לא זכתה לראות כשהתממשה התשובה לשאלתה.

אין ספק כי מורשת הקרב של חטיבת הצנחנים וערכיה מהווים חלק בלתי נפרד מההיסטוריה הישראלית ומתרבותה. החטיבה בונה את כוחה ומתאמנת בארץ ובחו"ל ללחימה בשדה הקרב. רק השנה במסגרת אימון היסטורי בו תרגלו מדינות נאט"ו שיתוף פעולה צבאי זו עם זו, ניצבו לוחמי גדוד הסיור של הצנחנים על אדמת גרמניה ושרו את שירת התקווה אל מול דגל ישראל.

לאחר הקמת המדינה ועם פרוץ מלחמת העצמאות, נוסד צבא ההגנה לישראל, שהובל על ידי מטרה אחת: הגנה על מדינת ישראל ועל תושביה. הניסיונות לאיים על קיומה של מדינת ישראל ועל ביטחון העם היהודי עדיין נוכחים, אך נדמה שגם אויבינו כבר הבינו את שאנו יודעים היטב: הם לא יוכלו לנו.

בידי העם היהודי קיים כיום כוח נגד אלו המגדפים ומאיימים עליו, כוח אשר לא היה ברשותו אז, כוח חזק ויציב - צבא ההגנה לישראל.

צה"ל ניצב איתן, אל מול כל איום ואל מול כל תרחיש, מתוך חובה מוסרית לזכרם של ששת מיליון היהודים שנרצחו, ולא פחות מכך - לשורדי ולשורדות השואה במדינת ישראל ובתפוצות.

היום זוהי חובתנו לקיים את שציוו לנו הנספים במותם: שמירה על העם היהודי ועל ביתו, מדינת ישראל.

למען אלו שחייהם נגדעו באכזריות אין קץ, למען נשמיע קולם אשר הושתק באלימות - אני מתחייב: נמשיך לעמוד על המשמר.
נוסיף להבטיח, מתוך מקומנו ככוחו המגן של ישראל, שלעולם לא נעמוד עוד חסרי יכולת ואמצעים להגן על עצמם ועל מדינתנו.

הכותב הוא מח״ט צנחנים