"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא חוק ולא משפט: את בג"ץ מעניין הכוח

,עודכן

סוף 2016, נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור מנתקת מגע משרת המשפטים איילת שקד: "הצבת אקדח על השולחן". במכתב חריף הודיעה מרים נאור לשרת המשפטים על סיום הידברות בנוגע למועמדים לבית המשפט העליון. הסיבה: הצעת החוק לביטול הווטו של שופטי העליון בוועדה למינוי שופטים.

לפי הנשיאה נאור, השרה שקד אמנם לא יזמה רשמית את הצעת החוק, אך היא לא מתנגדת לה ואף לא מחתה כשהוצגה בתקשורת כמי שיזמה אותה. לפיכך, אמרה הנשיאה במכתב חריף, לטעמה מדובר ב"הצבת אקדח על השולחן", תוך שהיא מודיעה כי שופטי בית המשפט העליון יסיימו בזאת את ההידברות מול השרה. "מצב דברים זה אינו מאפשר לנו, שופטי בית המשפט העליון החברים בוועדה לבחירת שופטים, להמשיך עימך במהלך של התייעצויות וניסיון מוקדם להגיע להסכמות", כותבת נאור ומוסיפה כי לא ניתן לפעול בדרך זו שעה שכללי ההכרעה עשויים להשתנות "תוך כדי תנועה". לפיכך, הודיעה על דעתם של השופטים רובינשטיין וג'ובראן חברי הוועדה כי "אין בכוונתנו להמשיך עימך לעת הזו בהידברות ובהתייעצויות מוקדמות", וכי כל אחד יפעל במסגרת הוועדה באופן ענייני ועל פי החוק.

נשיאת בית המשפט העליון לא בחלה לפעול בניגוד לחוק ולכללים אלא הפעילה שיטות לא ראויות למנוע מהרשות המחוקקת לחוקק חוק שיכול לצמצם מכוחם ומהשפעתם של שופטי בית המשפט העליון.

חלפו ארבע שנים מאז קרב האקדחים כלשונה של נשיאת בית המשפט העליון, וכעת שופטי העליון לחצו על הדק האקדח אף לפני שהציבו אותו על השולחן מכוון ליו"ר הרשות המחוקקת, יולי אדלשטיין.

אמש שיגרה נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, שאלה ליו"ר הכנסת - האם הוא נכון להעלות את ההצעה לבחירת יו"ר קבוע לכנסת על סדר היום של הכנסת בהקדם האפשרי ולא יאוחר מיום ד', 25.03.2020. לצורך תשובתו הקציבה הנשיאה כמה שעות, ובאותה נשימה הדגישה כי בקשתה נשלחת לפני שהכריעו השופטים בעתירה וכלשונם "מבלי לקבוע מסמרות".

יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, כיבד את בקשת הנשיאה, ובזמן שנקצב לו שיגר עמדתו המנומקת הפרוסה על שלושה עמודים ובסיומה כתב: "בשל הנסיבות המיוחדות אני מתקשה בשלב זה לנקוב תאריך מדויק, אך בכוונתי להעלות את הנושא על סדר יומה של הכנסת עם התבהרות המצב הפוליטי. כולי תקווה שהדבר יקרה בזמן הקצר ביותר".

לא חלפה שעה קלה, ובית המשפט העליון שיגר לכל כלי התקשורת את פסק הדין שחילל את הדמוקרטיה בישראל, פסק דין שהיה מוכן ומזומן לשיגור, טרם פניית נשיאת בית המשפט העליון ליו"ר הכנסת.

לא רק ששופטי בית המשפט העליון זרו חול בעיני יו"ר הכנסת והציבור, לפיה "לא קבעו מסמרות" ולא הכריעו בעתירה, אלא אף לא טרחו להתייחס לשום טענה שהעלה יו"ר הכנסת בתשובתו אליהם כפי שהתבקש.

ככה זה כשהשופטים משחקים בארגז החול הפוליטי שנים לצורך שימור עליונותם וכוחם.

אנו מצויים בתקופה קשה עד מאוד בעולם בכלל ובארץ בפרט לאור מגיפת הקורונה שאינה פוסחת על אף אדם. באשר הוא. יש הסוברים, בניגוד לעמדתי, שפסיקת בית המשפט העליון אמש היתה צודקת, אך בוודאי היא לא היתה חכמה. לפחות מחצית מהאזרחים במדינה איבדו את אמונם בבית המשפט, אמון שגם קודם היה נמוך.

יש לקוות ולהתפלל שהאיזון בין רשויות השלטון יחזור למקומו הנכון, ויפה שעה אחת קודם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר