אסור להפקיר את בג"ץ לשמאל

הנשיא ריבלין ביטל את הטענה כי החלטתו שלא להעביר לנתניהו את המנדט להקמת ממשלה נובעת מטינה אישית והסביר כי להערכתו, לאף אחד מהמועמדים אין אפשרות ריאלית להקים ממשלה. החלטת הנשיא לא רק סותרת את חוק יסוד: הממשלה, אלא אף נוקטת צד בהתמודדות הפוליטית: היא מאפשרת לכחול לבן להשאיר בידיה את ראשות הוועדה המסדרת ולהשתמש באיומי החקיקה הפרסונלית כמנוף לחץ במשא ומתן לאחדות.

הליכוד מחה על המהלך ופנה לנשיא על מנת שישקול את הנושא מחדש. ארגוני חברה מימין, כמו התנועה למשילות ולדמוקרטיה, פנו גם הם לנשיא ברוח זו, אך הודיעו כי מכיוון שהם דוגלים בריסון שיפוטי, לא יעתרו לבג"ץ ויכבדו את החלטתו.

זוהי טעות מרה המותירה את המגרש הציבורי לשמאל ולשחקניו החוקתיים בלי להבין, כי על מנת להוביל שינויים חוקתיים צריך הימין לעלות ולשחק, להציע חלופה רעיונית ושלטונית, גם כאשר הכללים החוקתיים אינם לרוחו.

נכון לימים אלה, על פי הכללים החוקתיים הנהוגים, נשיא המדינה כפוף לביקורת בג"ץ. לאחרונה אף היינו עדים לכמה עתירות נגד הנשיא, על מנת שלא יטיל על נתניהו את הרכבת הממשלה. עתירות אלו נדחו בנימוק שמדובר בעתירות תיאורטיות, שכן ריבלין טרם הטיל על נתניהו משימה זו. בג"ץ לא דחה את העתירות בחוסר סמכות או כי העתירה אינה שפיטה, אבל אותת בכך על חוסר שביעות רצונו. האיתות הנ"ל נקלט כנראה גם בבית הנשיא. הימין ביקר החלטות אלו של הבג"ץ, אשר הותירו את החרב המשפטית המתהפכת מעל לנתניהו ולימין. אבל חשוב להבין כי אלו הכללים החוקתיים השרירים ותקפים נכון להיום.

במדינה דמוקרטית, המושתתת על מערכת איזונים ובלמים, נתונה בידי הימין הזכות לפעול למען שינוי חוקי יסוד, שיוביל לצמצום התערבות הבג"ץ, ואף למען בחירת שופטים שמרנים, בעלי השקפה של ריסון שיפוטי. אבל מהלכים אלו עשויים לארוך שנים רבות.

על הימין לעתור לבג"ץ נגד החלטת הנשיא, שכאמור נוגדת את החוק ואת תכליתו. אבל מעבר לכך, "השוק החוקתי" הוא שוק של ביקוש והיצע ואסור להשאיר את המגרש ריק, ללא תחרות משמעותית לשמאל ולנציגיו. לעתירות לבג"ץ יש תועלת כפולה: ראשית, להכשרת נושאי דגל (עותרים) לרעיונות ולתפיסות של הימין. שנית, ובהנחה שבג"ץ לא יתערב, הדבר יוביל לחשיפת ההטיה הפוליטית שלו, דבר שעשוי לשמש את הימין בהמשך הדרך. ואם בכל זאת בג"ץ יושיט סעד לימין באופן חריג בניגוד לכל המצופה, הרי נוכל לומר בשמחה שגם הבג"ץ צודק מדי פעם.

ד"ר שוקי שגב הוא מרצה בכיר בבית הספר למשפטים, המכללה האקדמית נתניה