המלחמה נגמרה, הקרב מתחיל

הממשלה ה־35 שתוקם בקרוב היא הממשלה הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל: 36 שרים ו־16 סגני שרים יכהנו בה, ולמרות זאת צפוי לנתניהו כאב ראש לא קטן סביב חלוקת התיקים גם מול מפלגת ימינה וגם מול אנשי מפלגתו שלו.

סדר הדברים עובד כך: חלוקה מול כחול לבן, חלוקה מול שותפי גוש הימין ורק בסוף אנשי הליכוד. הבוקר ייפגשו נתניהו ובנט. בנט, שמפלגתו מחזיקה בשלושה תיקים משמעותיים (ביטחון, חינוך, תחבורה), ידרוש לכל הפחות להשאיר בידי המפלגה שלושה תיקים. נתניהו יודיע לו כי הוא מעביר לו שני תיקים - תיק החינוך ותיק משמעותי פחות, הוא יסביר שאם ש"ס עם תשעה מנדטים מקבלת שלושה תפקידי שרים, ימינה עם שישה מנדטים תקבל שניים. הוא יזכיר לו שתיק הביטחון ניתן לו באופן זמני, כמו גם העובדה שאת שני התיקים הבכירים ניתן היה לתת רק לממשלת מעבר.

הבעיה של ימינה היא לא רק מול נתניהו אלא בעיקר בתוך המפלגה - ארבעה בכירים (בנט, שקד, סמוטריץ' ופרץ) רואים עצמם כמי שמגיע להם תיק. בנט כיו"ר, שקד כמי שוויתרה עד כה, סמוטריץ' נציג האיחוד הלאומי שזוכה למחמאות בתחבורה, ופרץ ששילם מחיר אישי כבד על הפרת ההסכם מול איתמר בן גביר ומחזיק הבטחה אישית מנתניהו לקבלת תיק. איך זה ייגמר? בימינה מאיימים בישיבה באופוזיציה. בליכוד מדגישים כי רוצים את ימינה בממשלה אך לא ממש מתרגשים מהאיומים.

הבעיות של נתניהו עלולות להיות אפילו קשות יותר בתוך הבית - בליכוד. 15 שרים היו לליכוד בקדנציה האחרונה, בממשלה הקרובה 15 שרים צריכים להתחלק עם כל השותפות מימין. שרי הליכוד יודעים שמישהו ייפגע, השאלה מי זה יהיה. גם אחרי החתימה על ההסכם המשיך נתניהו במאמצים מול כחול לבן לבטל את הווטו שהטילו על מינוי יולי אדלשטיין לתפקיד היו"ר. נתניהו מעריך את המאמצים שעשה אדלשטיין עבורו כשמנע את כינוס הכנסת לבחירת יו"ר מטעם כחול לבן שהיה מקדם חוקים נגדו, ומעוניין להשיב לו טובה תחת טובה. בכחול לבן, שהצהירו פומבית שאחד ההישגים מההסכם הקואליציוני הוא שיולי אדלשטיין לא יהיה יו"ר הכנסת, מסרבים בעיקשות. אדלשטיין מבחינתו הצהיר כי או שיכהן כיו"ר כנסת או כח"כ פשוט. ימים יגידו.