שישה ימים בין חושך לתהום

1.

עוֹד לֹא תַּם יוֹם הַזִּכָּרוֹן לַשּׁוֹאָה

וְלַגְּבוּרָה, וּכְבָר

אַתָּה

מוֹנֵה דַּקָּה אַחַר

דַּקָּה לְבוֹא הָרֶגַע שְׁבוֹ מְחוֹג הָאִזּוּן שֶׁלְּךָ  

יִתְרַסֵּק עַל פְּנֵי תְּהוֹם

וְתֹהוּ וּבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ מִכֹּל עֵבֶר

יַחְנְטוּ אוֹתְךָ

2.

מְנַקֵּה הַחַלּוֹנוֹת שֶׁלִּי 

הוּא בּוֹגֵר מִלְחָמָה וָתִיק: מַבְרִיק אֶת הַחַלּוֹן

בְּאֹפֶן כִּמְעַט אוֹטוֹמָטִי, בּוֹהֶה בַּשֶּׁמֶשׁ הָרְחוֹקָה, 

יוֹדֵעַ עָמֹק בְּתוֹכוֹ שֶׁגַּם הַזְּגוּגִית הַמְּצֻחְצַחַת בְּיוֹתֵר בַּיְּקוּם

תִּסְתַּנְוֵר מִנְּחִיל הַטְּרָאוּמוֹת הַשּׁוֹעֵט לִקְרָאתָהּ 

מִמַּעֲמַקֵּי תְּהוֹם