"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פטור לישיבות? בכפוף לבחינת בקיאות

,עודכן

עם כינון הממשלה החדשה, יעלו מחדש לסדר היום יחסי דת ומדינה, ובעיקר סוגיית גיוס החרדים לצה"ל, מחלוקת המפלגת את החברה הישראלית זה עשורים רבים.

מצד אחד, הדעת אינה סובלת את אי־השוויון בנטל, ומצב שבו קבוצה חברתית מקבלת פטור מלא מחובת השירות באופן שרירותי וגורף. מצד שני, שימור לימודי הקודש חשוב גם הוא לקיום המפעל התורני שהתפתח ושגשג במדינת ישראל. איש אינו מפקפק ברצינות תלמידי הישיבות, חלקם מסורים ללימודיהם ומשקיעים בהם את כל מרצם וזמנם. אך כתושב בני ברק אני פוגש גם צעירים המסתובבים ברחובות וסביב הישיבות, ואינם לומדים כלל. חלק גדול מאי־הנחת הציבורית נובע דווקא מכך שהפטור ניתן באופן גורף מבלי לייצר הבחנה בין לומדים למשתמטים, ומבלי להבטיח עמידה בקריטריונים מינימליים לצורך קבלת הפטור.

האם אפשר ליצור קריטריונים מקובלים והגונים יותר להענקת הפטור משירות לבחורי הישיבות? להערכתי, גוף אובייקטיבי המתמחה במבחנים, לצד ועדת היגוי שתהיה מקובלת על ההנהגה החרדית, יכולים לייצר מעין מבחן סף אחיד לבחורי הישיבות, ולפקח על ביצועו, בדיקתו ופרסום תוצאותיו. המבחנים יבדקו את ידיעות המבקשים לקבל פטור מהצבא, ומי שיוכיח בקיאות מספקת בלימודי הקודש, לא יגויס אם לא יחפוץ בכך. המבחן יהיה אחיד, ושאלותיו ייכתבו על ידי רבנים ומלמדים בעלי סמכא שזהותם תיקבע בהסכמה.

המבחנים יוגדרו כחובה וכתנאי לקבלת פטור משירות צבאי לבחורי הישיבות, וייתכן מאוד שמנהיגי החברה החרדית ונציגיהם בפוליטיקה יתנגדו ויתרעמו על פגיעה בהסדרים ובתנאים. אך לדעתי, גם לרבנים ולראשי הישיבות יהיה עניין בכך. מבחן אחיד יעניק להם אינדיקציה מהימנה על המצב במוסדותיהם, וכן על מצבם ביחס למוסדות האחרים. הוא יכניס משמעת לימוד ומחויבות לתרבות הלמידה. הוא אף עשוי להוסיף לעידוד החתירה למצוינות בישיבות, בידיעה שהמצטיינים במיוחד יזכו ביוקרה. מי שלא יוכיחו בקיאות מספקת, יאבדו את הזכאות האוטומטית לפטור.

מובן מאליו כי אין זה פתרון למחלוקת אי־השוויון בנטל, אך לפחות תוכל החברה הישראלית לדעת שהפטור אינו מנוצל לרעה, וייתכן שיהיה זה שלב נוסף לקראת גיוס חרדים לצה"ל. די אם נזכיר כי בעת כיבוש ירושלים אחז הרב הראשי לישראל בידו האחת בנשק ובשנייה בספר תורה. מובן שהמתגייסים החרדים יהיו זכאים לקבל בצבא את כל התנאים העולים בקנה אחד עם אורח חייהם. חז"ל משבחים את העובר על המצוות כדי להציל נפשות: "מפקחין פיקוח נפש בשבת, והזריז הרי זה משובח. ואין צריך ליטול רשות מבית דין" (תלמוד בבלי, מסכת יומא, פ"ד, ב').

ד"ר אורי אדלמן מתמחה בלימודים בינתחומיים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר