האומנם "ימין טיפש"?

בתוכנית בוקר טלוויזיונית ב־5 ביוני, התראיין מכובדי פרופ' שלמה אבינרי בנושא סיפוח הבקעה והחלת הריבונות על יישובינו ביו"ש. דומה שעיקר טיעונו היה שהאיחוד האירופי ואחרים בעולם לא יסכימו למהלך הישראלי, כפי שלא קיבלו את הסיפוח הרוסי של חצי האי קרים. הוא הוסיף וכינה את התומכים במהלך בישראל "ימין טיפש" (לאיזון הוא ציין שקיים גם "שמאל טיפש"), אך ההשוואה בין סיפוח חצי האי קרים לבין החלת הריבונות בבקעה טועה ומטעה, ואין לגזור גזירה שווה משני המהלכים.

מאז ומתמיד שאפה רוסיה למוצא ימי למים החמים בדרומה, ואף החזיקה שנים רבות בסיס צי וכוח ימי גדול בחצי האי קרים. היא גם הבטיחה את אחיזתה במקום על ידי יישובם של אזרחיה שם. לולא שינתה אוקראינה הריבונית בקרים את האוריינטציה שלה לכיוון המערב, הסטטוס קוו אנטה היה נשמר, והסיפוח הרוסי לא היה בא לאוויר העולם. בשל האינטרס האסטרטגי־אימפריאליסטי החיוני ספגה רוסיה סנקציות, בעיקר כלכליות, מהאיחוד האירופי וכן מארה"ב, אך לא נסוגה ולו במעט מהסיפוח, ולא פיצתה את אוקראינה או ניסתה לפייס את המערב.

בשונה מהמהלך הרוסי בקרים, המהלך הישראלי הצפוי הוא רק חלק מתוכנית אמריקנית נרחבת, שגובשה זמן רב עם שחקנים לא מעטים באזורנו. ספק רב אם היתה מוכרזת לולא הסכימו לה, ולו מתחת לרדאר, מדינות ערב הסוניות המתונות באזורנו, ובכללן ירדן.

בניגוד לביקורת מצד האיחוד האירופי, הסירוב הפלשתיני אינו הופך את המהלך לחד־צדדי, ולו בשל התמיכה המסויגת של הגורמים המתונים באזור והיוזמה האמריקנית. יתר על כן, מוצעים לפלשתינים יתרונות ונכסים רבים עד כי גם בימין הישראלי יש המתנגדים לתוכנית (בצדק), ומעדיפים את הסטטוס קוו. הפלשתינים אינם יוצאים חסרי כל, אלא צפויים לקבל את רוב השטח של יו"ש, מדינה עתידית ומיליארדים רבים לרווחתם ולכלכלתם. נכון, הפלשתינים דוחים את התוכנית, אך לא בשל "חד־צדדיות" או בגלל נטייתה, מבחינתם, לטובת ישראל - אלא משום שאינם יכולים לקבל כל תוכנית לשלום אמת עם המדינה היהודית, ובוודאי כזאת שמחלקת את השטח עם אויבתה.

פרופ' אבינרי טועה בחושבו שאפשר להגיע לשלום־אמת עם הפלשתינים. ההתנגדות הפלשתינית, כמו המהלך הישראלי עצמו, נובעים מנקודות מוצא אידיאולוגיות עמוקות, ולא דווקא מהיבטים פרגמטיים כמו בסיפוח הרוסי של חצי האי קרים. מצער שמנהיגי האיחוד האירופי ואנשים טובים כפרופ' אבינרי יכולים להשוות בין שני הסיפוחים ולהגיע למסקנות מוטעות - במקרה האירופי - סנקציות, ובמקרה של אבינרי - "ימין טיפש".

כמומחה למדעי המדינה ולהיסטוריה ארץ־ישראלית, יכול היה פרופ' אבינרי לדעת שתוכנית טראמפ היא בעצם עוד תוכנית חלוקה של הארץ בין יושביה, כמו קודמותיה - תוכנית החלוקה של ועדת פיל (1937) וזו של ועדת האו"ם (1947), שהפלשתינים בעקשנותם הקבועה דחו מכל וכל. ואם מדובר בתוכנית לחלוקת הארץ, בין שהיא צודקת ובין שלא, ההיסטוריה הוכיחה עם מי היה הצדק. וכך, מהלך החלת הריבונות בבקעה וביישובינו ביו"ש אינו צריך להיות שונה מהתקדימים ההיסטוריים, וודאי שתומכי המהלך אינם בהכרח כה טיפשים.

תא"ל (מיל') אהרן לברן הוא חוקר בכיר לשעבר בביטחון לאומי באונ' תל־אביב ובבר־אילן