"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המאבק בקורונה הוא ריצה למרחקים ארוכים

,עודכן

מספרי הנדבקים בנגיף הקורונה בשבועיים האחרונים הולכים ועולים כמעט באופן יומיומי, ומחייבים התייחסות רצינית של כולנו. העלייה בהדבקות אינה צריכה להפתיע אותנו כלל, שהרי המחלה לא נעלמה ולא צפויה להיעלם מהעולם עד שיימצא לה חיסון יעיל. לפיכך, המאבק במגפת הקורונה לא יכול להיות קצר ואלים - עלינו להתכונן לריצת מרתון ארוכה. כל פעולה שמטרתה להוריד את התחלואה חייבת להיות בת-קיימא לתקופה ארוכה ובעלת מחירים נסבלים.

עלינו לקבל כהכרח שתהיה תחלואה מסוימת, המורכבת ברובה מחולים במצב קל וצעירים, אך לפעול בהתמדה להגבלת מעגלי ההדבקה ולהגן על האוכלוסייה המבוגרת והרגישה. ללא שינוי משמעותי, אין סיבה שלא ימשיכו לעלות המספרים, כולל חולים קשה ונפטרים, עד מצב של אובדן שליטה. בחלוף כמה חודשים מתחילת המחלה, למדנו שמדובר בנגיף מידבק ביותר מחד, ומאידך שניתן למנוע את ההידבקות באמצעים פשוטים - ריחוק של מטר או שניים, מסיכות שמכסות את הפה והאף והיגיינת ידיים. אמצעים אלו הוכיחו את עצמם בבתי החולים והיו יעילים למנוע הדבקה כל עוד השתמשו בהם.

הישראלים מתנהלים בקיצוניות - בתחילת הדרך פחדנו לצאת מהבית, ובבת אחת הוכרז על סיום "הגל הראשון" וכולנו התנפלנו על החיים בלי שום אמצעי זהירות. לא נוכל לייצר סביבה בטוחה בלי למצוא את דרך האמצע - לנהל חיים מלאים, אך כל הזמן לקיים את ההנחיות המינימליות למניעת הדבקה. מלבד דרישה בלתי מתפשרת להתנהלות סולידרית ומקפידה של כלל הציבור, ישנם דברים נוספים שצריכים להשתפר. החקירות האפידמיולוגיות צריכות להיות מהירות יותר, שקופות ככל הניתן לכלל הציבור, ובדיקות אבחנתיות צריכות להתבצע על ידי קופות החולים בצורה זמינה וזריזה.

אין סיבה למהר ולסגור בתי ספר שלמים בעקבות אירועים בודדים של תחלואה במוסד. האירוע בגימנסיה העברית בירושלים היה אירוע חריג שאינו מעיד על הכלל, וברוב המקרים ניתן לבודד כיתות בודדות בעקבות חשיפה. הפתרון הנוכחי של מערכת החינוך אינו ישים לזמן ארוך. עלינו להבין שהקורונה תלווה אותנו גם בשנת הלימודים הבאה. טבען של מגיפות, שהן פוגעות באופן מיוחד באוכלוסיות מוחלשות. על המדינה לטפל באוכלוסיות מיוחדות תוך שימוש באמצעים מיוחדים. אוכלוסיות אלו צריכות הסברה בשפתן, מעורבות של מנהיגים מקומיים, הנגשת בדיקות ויצירת פתרונות בידוד מותאמים. את נגיף הקורונה לא יעצור הקיץ הישראלי וגם לא פתרונות קסם או בדיקות חדישות. עלינו לחיות עם התחלואה הזו תוך שימוש בפתרונות הקיימים.

ד"ר טל ברוש ניסימוב הוא מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים אסותא אשדוד

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר