"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הקורונה עלולה לבלום את השתלבות החברה הערבית

הקורונה עלולה לבלום את השתלבות החברה הערבית

פרידה ג'אבר בראנסי
, עודכן

החברה הערבית זוכה לשבחים רבים על תפקודה המוצלח במשבר הקורונה. הציבור נשמע ברובו להנחיות והצליח למנוע התפרצות משמעותית של המגיפה ביישובים הערביים. ההצלחה הזו אולי הפתיעה חלקים בדעת הקהל, אך מי שמכיר את הרחוב הערבי יודע כי שיתוף הפעולה נובע מרצון להמשיך להתמזג בחיי החברה והכלכלה בישראל.

הצעיר הערבי הממוצע אינו מחפש עוד לעבוד כפועל בניין או כגנן, הוא מחפש קריירה שתעניק לו סיפוק ותגרום לו להרגיש אזרח מן השורה. צעירים רבים פונים בשנים האחרונות לאקדמיה, חדורי מוטיבציה להשתלב בשוק התעסוקה בתחומים כמו מקצועות הרפואה, הכלכלה, החינוך וההיי־טק. תהליך מבורך זה, המצליח לייצר סביבת חיים משותפת, עומד כיום בפני סכנה ממשית. המשבר הכלכלי שתוקף את מדינת ישראל כולה, מכה בצורה אנושה בחברה הערבית, אשר נותרה לבד במערכה.

נתוני האבטלה שפורסמו השבוע על ידי הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה, חושפים זינוק חד במספר המובטלים ביישובים הערביים המרכזיים. יישובים כמו כפר קאסם, טירה, טייבה ונצרת, אשר היו מוקדי התעסוקה והחיים המרכזיים במגזר הערבי ושימשו מנוף גם לכפרים החלשים יותר, עלו באלפי אחוזים במספר מבקשי העבודה ביחס לתקופה שלפני הקורונה. לפי נתונים שפרסם שירות התעסוקה בחודש שעבר, 50.7 אחוזים ממבקשי העבודה במגזר הערבי הם צעירים בני 34-20.

המשמעות היא בלימת ההתפתחות של האוכלוסייה הערבית. צעירים שעבדו בקניון, במסעדות ובמכירות ושאפו להיכנס לאקדמיה על מנת להיות מנהלים בבנק, מורים ומהנדסים, יושבים בבתים ללא מעש. חוסר היכולת של רבים בחברה הערבית לעמוד בהוצאות השוטפות ולקבל הלוואות מהבנקים, דוחף אותם לזרועותיו של השוק השחור, מה שמגביר את הפשיעה והאלימות, הגואים ממילא ביישובים הערביים. עסקים רבים כמו מסעדות, חנויות אופנה, אולמות אירועים ומפעלים נאלצו לסגור את שעריהם, והותירו חובות ומשפחות רבות ללא פרנסה.

בזמן שהעולם כולו נערך לעבודה מהבית, נחשף גם הפער בין החברה היהודית לחלקים בחברה הערבית. בתים רבים ביישובים ערביים בנגב ובגליל אינם מחוברים כלל לתשתיות אינטרנט וסלולר מספקות. במקום לנצל את ההזדמנות, לדאוג לשיפור התשתיות, ואף לשלב נשים ערביות רבות שיוכלו לנהל קריירה ומשפחה על ידי עבודה מהבית, הפערים הונצחו ופגעו בסיכויי ההצלחה של ערבים ישראלים להתמודד על משרות קיימות.

על מדינת ישראל לצאת כבר עכשיו ביוזמה רחבה להחזרת המובטלים הערבים למעגל העבודה. זוהי הדרך היחידה להמשיך את התהליך החשוב של השתלבות בריאה ואמיתית במרקם החיים הישראלי, תהליך שממנו נהנית החברה הישראלית כולה.

פרידה ג'אבר בראנסי היא העורכת הראשית של קבוצת התקשורת פנורמה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...