צבא העם? זה כולל גם נשים

בטורו האחרון ב"ישראל השבוע" (03.07) תקף אמנון לורד בחריפות את התמיכה שזוכות לה מועמדות לשירות ביטחון (מלש"ביות) לדרישה הבסיסית של מיון ושיבוץ לפי יכולות, ולא לפי מגדר, גם בתפקידי לחימה.

מפקד סיירת מטכ"ל היוצא וסגנו חושבים אחרת. בחוות דעת שהגישו במסגרת "בג"ץ הסיירות", הם קובעים שנשים יכולות לשרת בכל תפקיד, ש"ויתור מראש על שיעור כה משמעותי מהאוכלוסייה מהווה פגיעה מהותית בגודל מאגר האיתור הראשוני", ושהיכולת לעמוד במאמץ פיזי אינה הפרמטר המשמעותי ביותר ביכולות לוחם בסיירת מטכ"ל. אז אם אפשר לסמוך על מפקדי סיירת מטכ"ל שישמרו על ביטחוננו, אפשר גם לסמוך על שיקול דעתם בעניין גיוס נשים, לא?

"הניסיון לסכל את שירות הנשים בשריון נובע מאג'נדה של גורמים אינטרסנטיים מחוץ לצה"ל לקבוע איך ייראו פני הצבא, ולבסס את השפעתם על אופיו", הסביר הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט. הוא מתייחס, בין השאר, לרבנים קיצוניים, שיצאו למאבק נגד שילובן של נשים במגוון התפקידים בצה"ל ופועלים להחמרת כללי הצניעות על חיילות בשטח. אליהם הצטרפה שורה של פוליטיקאים אינטרסנטיים. המסר של גורמים אלה מתחלף בכל שבוע: פעם אחת הנשים לא מסוגלות להיות לוחמות ולכן "הביטחון שלנו ייפגע", ובפעם אחרת זו דאגה לשלומן של הלוחמות עצמן. כשדף המסרים משתנה בקצב כזה, את יכולה להיות בטוחה שמאחורי הקמפיין עומד הפחד משוויון בין נשים לגברים.

המשמעות של פתיחת המקצועות לנשים בצבא היא ששיקולים מקצועיים, ולא לחץ פוליטי של רבנים, ינחו את שיקולי הצבא בסוגיות של שילוב. אבל צה"ל מקריב שוב ושוב את זכויות החיילות כדי לרצות גורמים חיצוניים ולא מקצועיים, שפועלים להפוך את צה"ל לצבא הלכה ששמירה על צניעות והסתרת נשים חשובה לו יותר מכל שיקול אחר. לנו אין שום כוונה לעמוד מנגד. כי זה לא מאבק על מעמדן של נשים בצה"ל, זה מאבק על מעמדן של נשים.

לצה"ל יש תפקיד ענק בעיצוב החברה הישראלית, והדרה של נשים מחלקים ממנו מייצרת אפליה מובנית ומתמשכת. לשירות משמעותי בצה"ל יש כוח להקנות ניסיון, לייצר קשרים והזדמנויות ולבנות מיומנויות מקצועיות לקראת שוק העבודה. בישראל של היום צה"ל הוא עדיין אחת המקפצות הכי משמעותיות בחברה הישראלית. ולכן, כשהוא מפלה נערות ומקשה עליהן להתקבל ליחידות מובחרות הוא שם אותן בעמדת נחיתות, וכשנשים מודרות מחלקים גדולים ממנו זה משפיע על שוויון ההזדמנויות שהן נהנות או לא נהנות ממנו אחר כך.

לפני 25 שנה כבר קבע בג"ץ בפרשת אליס מילר ששיקולים תקציביים אינם יכולים להצדיק החלטה להפלות נשים בכניסה לתפקידים בצה"ל. העותרות הנוכחיות לבג"ץ מבקשות שיבחנו אותן על יכולות וכישורים, ולא על המין שנולדו אליו. המאבק שלהן חשוב מאוד וצודק מאוד, ובעיקר - הוא המאבק של כולנו. צה"ל הוא צבא העם, והעם זה גם נשים.

עו"ד מיכל גרא מרגליות היא מנכ"לית שדולת הנשים בישראל