כללים לבלפורדיקל

הפגנות שמאל נגד נתניהו הן לא דבר חדש. המסרים משתנים מפעם לפעם, אבל המנגינה תמיד דומה.

יחד עם זאת, נדמה שקיץ 2020 סוף-סוף הוליד גם כמה חידושים. אז כשירות לציבור, להלן כמה כללים למפגין החדש.

א. זו לא הפגנה פוליטית. נכון, מפגינים נגד נתניהו, רוצים להחליף את השלטון, מדברים על הכיבוש והמקום מלא בדגלים אדומים. אבל היי! זו לא פוליטיקה. אלו ערכים מקודשים המשותפים לכולנו. הרי יש קורונה, והמדינה מחלקת כסף וגם לנו מגיע. איך אפשר לומר שזו הפגנה פוליטית? ובכלל - איזו הפגנה היא לא פוליטית בעצם?

ב. יש ימנים בהפגנה. אולי לא ראיתם, אבל מגיעים להפגנות אנשים חדשים. ליכודניקים לשעבר, מיואשים, שנמאס להם. והם אומרים למצלמות שהפעם ביבי גמר ואי אפשר יותר ככה. ליכודניקים אסליים כאלה. מהסוג שבפייסבוק תומכים ביש עתיד ומגיעים לכל הפגנות השמאל, אבל עד לרגע הזה פשוט הצביעו בסתר כל הזמן לביבי. אלא שעכשיו? זהו!

ג. הם לא עיתונאים. שים לב: בקהל מסתובבים אנשים שמזדהים כעיתונאים, יש להם צוותי צילום ותעודות לע"מ. חלקם עובדים בערוצי החדשות הגדולים. זהירות! מדובר בשופרות של השלטון, עבדים של תאגידים קרנפיים שמחניפים למשטר. עובדה: הם לא משדרים בדיוק את מה שהכי-הכי חשוב לנו, ואפילו מעזים לשדר שהולכים מכות עם שוטרים. עיתונאים אמיתיים היו מהדהדים את המסרים שלנו בלי להסס. מה זה פה, רומניה?

ד. חבק את השונה. בכל הפגנה יש שוליים קיצוניים, טיפוסים גבוליים שעושים פרובוקציות או סתם מתנהגים מוזר. קריאות נאצה, אלימות, שבירת זגוגית של בנק, הנפת דגל טרור או התערטלות על סמלי לאום, הכל הולך. התקשורת הממסדית תנסה לתאר זאת כעשבים שוטים שאינם משקפים את המחאה. הבל וכזב! אנחנו נתרץ כל סטייה, נצדיק כל פרובוקציה ונחבק כל סהרורי. נהפוך את השוליים למרכז הקיצוני זה המתון החדש.

אם ניצמד לכללים, בטוחני שהמטרה תושג.

נכון, ביבי ימשיך לגור בבלפור גם עוד 100 שנה. אבל אל דאגה: יהיו לנו מלא צילומי עיתונות מרהיבים, וכשהנכד שלך ישאל מה עשית כשהשתוללה מגפה כלל-עולמית, תוכל להגיד: התפרעתי בבלפור ועזרתי לה להתפשט. כי על פי השמאל של הנכדים שלך, גם לווירוסים כבר יהיו זכויות אדם.