תוצאות הבחירות חשובות מכל הפגנה

אומרים שזכות ההפגנה היא זכות יסוד, ונשמת אפה של הדמוקרטיה, ולא כך. נשמת אפה של הדמוקרטיה היא בראש וראשונה הבחירות בקלפי וכיבוד החוק. יתרה מזאת, זכות חופש הביטוי החשובה פי כמה מזכות ההפגנה, לא עומדת למי שיקום בהצגת תיאטרון ויצעק "שריפה, שריפה" ויגרום לרמיסת הקהל הדוהר לעבר הדלתות הנעולות. ופירושו - שגם זכויות יסוד אינן בלתי מוגבלות, וצריכות להיות כפופות לעיקרון האולטימטיבי של הדמוקרטיה, והוא תוצאות הבחירות.

ותוצאות הבחירות בישראל ברורות כשמש. בשלוש מערכות בחירות בשנה אחת (לא אחת, לא שתיים אלא שלוש) נקבע שגוש הימין ובראשו נתניהו זכה במרב הקולות הציוניים, והצליח לגבש קואליציה וממשלה באמון הכנסת. אפשר להבין את ההפגנות והמחאות של נפגעי משבר הקורונה הכלכלי, שכן המשבר לא התקיים כלל במערכות הבחירות. אבל ההקשר הפוליטי בבחירות לאמור, שחיתות שלטון וכתבי אישום לעומד בראשו, היו גם היו והונחו להחלטת הבוחרים. והנה כ־1,300,000 בוחרים העדיפו את הימין ואת העומד בראשו. לא נכון, לא ראוי, ולא צודק איפוא, שמספר קטן של מתוסכלים מתוצאות הבחירות (לדברי המשטרה כ־5,000) שהם בסך הכל כשליש של מנדט אחד לכנסת, יקבעו את השלטון בישראל.

הפגנות מוחי "החולצות השחורות ודגליהם", שהם כנראה משרידי המפלגה הקיקיונית "הדמוקרטית" של ברק, אינן רק לדרישת פיטוריו של נתניהו, אלא גם נגד 1,300,000 בוחריו. אין זו אלא התנשאות וצפצוף ארוך על מי ("הנבערים") שאינם חושבים כמותם. יש בכך פגיעה וזלזול בכללי הדמוקרטיה הבסיסיים.

זאת ועוד. המוחים, שכיבוד החוק בגרונם, במחאתם הם רומסים אותו ברגל גסה. החוק, בין שהוא טוב ובין שהוא רע, הוא ברור וחלוט, ומאפשר את המשילות הקיימת. הדבר גם גובה בהחלטת 11 שופטי בג"ץ פה אחד. מנין איפה החוצפה של המוחים בקולי קולות, לדרוש את שינוי השלטון הדמוקרטי שמתנהל לפי כללי החוק, והיכן יכולה לעמוד כאן זכות היסוד של ההפגנה? יתר על כן, דרישתם "נתניהו לכלא", שהיא אי כיבוד אפריורי בחפותו, פירושה ביצוע משפט רחוב, כמו גם דריסת הצדק האלמנטרי.

ולעניין נוסף הקשור למערכת החוק והמשפט. תמוה מכל, כיצד בג"ץ נותן לזכות ההפגנות הפוליטיות והמסוכנות בריאותית, לגבור על זכות בריאות הציבור החשובה מאין כמותה (וגם זכויות ציבוריות אחרות כמו נוחות סביבתית ועוד) וזאת בתקופה של מגיפה עולמית קטלנית עם אויב בלתי נראה, שלא היתה כמותה מזה 100 שנה. נראה שבעיני בג"ץ, "נשמת אפה של הדמוקרטיה" העלומה, חשובה יותר מנשמת אפם וחייהם של האזרחים בכללם.

ולבסוף, מאחר שהמוחים יכולים לשער שתכליתם, פיטורי נתניהו, לא תצלח - האם הם יסתפקו בלהיות מטרד סביבתי קולני מתמשך, או שהם גם מוכנים לשתי  אופציות נוספות? האחת, מוכנות למלחמת אחים איומה בייאושם או שיעברו לתביעה לבחירות חדשות. שתי אופציות אלו הן חמורות וקשות, אך דרישה לבחירות עכשוויות תהיה לפחות לגיטימית במחאתם בהפגנות. 

תא"ל (מיל') אהרן לברן הוא חוקר בכיר לשעבר בביטחון לאומי באונ' תל אביב ובאונ' בר־אילן

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו