"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
נצליח רק בהתגייסות כל המגזרים

נצליח רק בהתגייסות כל המגזרים

פרופ' אורנה בראון-אפל
, עודכן

הדעות ממשיכות להיות חלוקות בין קבוצות מומחים שונות, אבל יש דברים שעליהם אין מחלוקת כגון עטיית המסכות, הריחוק החברתי ושמירה על ההגבלות של התכנסויות.

נראה שלאט לאט יש כיוון פעולה ברור, אך כאשר הסקרים ממשיכים להראות רמות אמון נמוכות בציבור ואנו שומעים ורואים תמונות מחתונה בירושלים של חסידות בעלז בהשתתפות אלפי חסידים, הייאוש מתפשט. האם המסר לא עבר באופן חד וברור? האם לא אכפת לחסידים שעוד ועוד אנשים יידבקו? אפשר להאשים את החסידים, אך הייתי מצפה להתנהגות אחראית יותר של הרבנים, האם לא הבנתם את משמעות ההתקהלויות הללו? התנהגות מסוג זה של קהילה שלמה, לא רק של פרטים בה, גורמת לתפיסה בציבור שיש איפה ואיפה בין קבוצות מסוימות באוכלוסייה, ומלבד הנזק שיכול להיגרם על ידי התפשטות המחלה, הנזק התדמיתי לקהילה זו הוא עצום. ולא רק לקהילה הספציפית הזו, אלא לכל המנהיגות שלנו, המאפשרת לאירועים הללו להתרחש.

חוסר ההתחשבות של ציבור מסוים בכל קבוצות האוכלוסייה האחרות בישראל מוביל לנזק אדיר מבחינה בריאותית ומוסרית. זוגות רבים שמחכים זמן רב לחתונתם, מבינים ומקבלים את המצב. חשבו איך הם מרגישים כאשר הם רואים את התמונות מהחתונה בחסידות בלעז, אין פלא שהאמון יורד.

אנו מנסים להתרחק מסגר ולנסות להוריד את שיעורי התחלואה ללא הגבלות כלכליות, אך ללא שיתוף פעולה של המגזרים השונים, אין סיכוי להצליח. במקרה זה נכשלנו בהעברת מסר ברור בנוגע לאיסור התקהלויות, נכשלנו באכיפת החוק ונכשלנו ביצירת האמון. הבעיה היא שהלקאה עצמית לא תעזור, יש להביא את המנהיגים להבין את המשמעויות שיש לפעולותיהם, להעמיד בפניהם את חוסר המוסריות בקיום האירועים הגדולים הללו. קשה לי להאמין שחיי אדם לא חשובים להם. ייתכן שבמקומות אלו יש מקום לסגר שיבוא "מלמעלה" אם הם אינם יכולים לבצע "סגר מלמטה", כפי שפרופ' גמזו הגדיר זאת.

יש לזכור שוב שבלי שיתוף פעולה של המגזרים השונים בציבור, שום פעולה להורדת התחלואה לא תעזור. ההתנהגות היומיומית של כל אחד מאיתנו תורמת לתחלואה. חשוב להבין זאת, בכל מצב, ואם לא ברור לכם מה לעשות פעלו לפי השכל הישר.

האחריות שלכם גדולה כלפי החברה כולה. חוסר התחשבות באחרים הוא סממן של חברה חלשה שאינה יכולה להתמודד עם מצבים קשים. אל תיקחו סיכונים. אם מישהו סביבכם מרגיש לא טוב, או שאתם מרגישים לא טוב, הביאו בחשבון שייתכן שהוא מידבק ואולי נדבקתם בעצמכם, וברור שגם אתם יכולים עכשיו להדביק אחרים. לכן גם אם הסיכוי נמוך מאוד ודי ברור לכם שזו לא קורונה, אל תסכנו את עצמכם או אחרים. היבדקו.

פרופ' אורנה בראון-אפל, בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופ' אורנה בראון-אפל

מרצה בבית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה

Load more...