האם נכון לפרסם את סרטוני ההתעללות בפעוטות?

בכי, אלימות מזעזעת, טלטול ושימוש בכוח לא סביר כדי להאכיל את הפעוטות. בשנה עברה מאז נחשפו סרטונים מהמעון הפרטי של כרמל מעודה מראש העין. מדובר בסבל בל יתואר, לפעוטות ולהורים. בסרטונים האלו כולנו צפינו, עצורי נשימה ועם דמעות בעיניים. לאחרונה נחשפנו שוב לאירוע דומה ברמלה - הפעם בית המשפט לא התיר לפרסם את הסרטונים שמתעדים את הזוועות. בינתיים, רק שמענו עדויות על זריקת מגבונים על הפעוטות, שכנראה הפכה למשחק ספורטיבי בין הסייעות, על גבם ועל חשבונם של הפעוטות המסכנים.

כעת, כשהנושא בכותרות והסרטונים כאמור טרם אושרו לפרסום, ראוי שנעצור רגע ונחשוב האם יהיה בכלל נכון לפרסם אותם? האם נכון וראוי שמדינה שלמה תצפה במקרים קשים אלו של התעללות בתינוקות חסרי אונים? מדובר ברגעי שפל של ממש.

האם הסבים והסבתות, ההורים, האחים ויתר בני המשפחה הקרובה צריכים להתמודד עם הפרסום, מעבר לאירוע הקשה והמטלטל שהם בין כה חווים?

הליך משפטי או לא, חשוב לומר זאת בקול ברור: כדאי שלא יפורסמו הסרטונים. עדיף שלא יפורסמו.

בסרטונים הללו צריכים לצפות רק הגורמים המוסמכים במשטרת ישראל. רכילות? מחוץ לבית שלנו.

בשנת 2020 המצלמות נמצאות בכל מקום. במכשירים הסלולריים, בבתי מגורים, ברחוב ובמקומות ציבוריים נוספים.

כאחד שמחובר לאקטואליה וחי חדשות יום אחר יום, אני רואה כמעט הכול ואני מתמודד עם כמעט עם כל דבר שאני רואה בדרך כזו או אחרת, אבל יש דבר אחד שאני לא מסוגל לראות. התעללות בחסרי ישע ובילדים.

כשצפיתי לשנייה אחת בסרטון של התעללות בילדים, זפזפתי מהר לערוץ אחר אבל לצערי אותו סרטון היה גם בערוץ השני וגם בשלישי. לא הייתה אפשרות לברוח מאותם מראות קשים.

כן, זה טוב שהמעונות מצוידים במצלמות, וכן, זה נותן לי שקט כשאני הולך לעבודה.

כן, זה מצוין שתפסו את כרמל מעודה ויתר הגננות, ועכשיו בזכות הסרטונים הללו הם כעת בהליכים משפטים ונקווה שיקבלו את העונש החמור ביותר.

צילום הסרטון ראוי, וטוב שיש אותו כראייה לזכות ההורים בהליך המשפטי נגד התוקפים.אבל הכל צריך להיות דרך הרגולציה ודרך הגורמים המוסמכים שהם הם היחידים שראוי שיצפו בסרטונים שטלטלו את חייהם.