כמו רבות לפניה, התוכנית הרב־שנתית החדשה של צה"ל - תר"ש "תנופה" - ניגפת לאיטה בפני אויב בלתי מנוצח: הכלכלה. המתווה התקציבי שהכין צה"ל לתוכנית מתבסס על הנחות אופטימיות בנוגע למצב המשק הישראלי, העומדות בניגוד לתמונת האיומים הקודרת, המסייעת להצדיק את תג המחיר האסטרונומי. אזרחי ישראל, סטטיסטים במערכה שמנהל צה"ל מול משרד הביטחון, עדים הפעם ליכולות המתקדמות של צה"ל בחזית בלתי צפויה - התקשורת.
בפרץ פרסומים, שכמה מהם נראים כמו כתבות תדמית, משולבים ראיונות עם אנשי מפתח ביחידות החדשות - ה"חדשניות" וה"מהפכניות" הנכללות בתר"ש. בידיעות השונות מודגש שצה"ל עצמו כבר נכנס, בהנחיית הרמטכ"ל כוכבי, "מתחת לאלונקה", והסיט תקציבים למימון ראשוני לתוכנית. אולם מתקפת היח"צ המיומנת לא יכולה לכסות על העובדה הבסיסית שבישראל של הפוסט־קורונה, אישור המתווה התקציבי לתר"ש יביא לפגיעה קשה בשירותים החברתיים הקורסים. לרוע המזל, התקציב האסטרונומי שצה"ל תובע ל"תנופה" הוא רק קצה הקרחון של העלות השנתית האמיתית של כלל מערכות הביטחון בישראל. הציבור הישראלי כמעט שלא נחשף לעובדה שכ־40 אחוזים מתקציב הביטחון מממנים את משרד הביטחון - ולא את צה"ל.
וזה לא הכל. בתקציב הביטחון האמיתי של ישראל יש רכיב חשאי, הכולל את היחידות הביטחוניות במשטרה (דוגמת ה"גדעונים", הימ"מ ומשמר הגבול), שירותי המודיעין הלא־צבאיים (שב"כ, מוסד, וגם "נתיב"), הוועדה לאנרגיה אטומית, המכון הביולוגי ועוד. באופן מסורתי, התקציב של רוב הגופים הללו "קבור" ומוסווה בשלל סעיפים (דוגמת "הרזרבה התקציבית"), מה שפוגע באמינות הנתונים התקציביים הישראליים. במילים אחרות, מה שניתן לכנות "תקציב ההגנה" הכולל את תקציב הביטחון המוצהר ותקציב הביטחון החשאי, עשוי להיות גבוה בהרבה מתקציב הביטחון הרשמי. במונחי 2019, הפער עשוי להגיע לעשרה אחוזים או לתקציב הגנה של 25 אחוזים ברוטו מתקציב המדינה.
חרף החשאיות התקציבית, גם הנתונים החלקיים שפורסמו, למשל על תקציב השב"כ והמוסד (ללא החלוקה ביניהם), מעידים על גידול משמעותי ובלתי מבוקר בתקציבם בעשור האחרון. פרסומים אחרים חשפו שלא כל המימון מופנה למבצעים נועזים - אלא גם לתנאי שירות ופנסיה, דוגמת סבסוד נדיב לנופש משפחתי והשוואת תנאי הפרישה לאלו של פורשי צה"ל, כמו גם למיזמי בינוי גדולים במפקדות במרכז הארץ.
הבור התקציבי החשאי הזה נוצר בשל היעדר פיקוח על מגוון השירותים והוועדות החשאיות הכפופות אך ורק לראש הממשלה. פרט לפגישות השבועיות של ראשי השב"כ והמוסד עם רה"מ, ולבקרה מסווגת של משרד מבקר המדינה, השירותים החשאיים מפוקחים רק על ידי ועדת משנה של ועדת חוץ וביטחון, ובענייני תקציב על ידי ועדת משנה מיוחדת של ועחו"ב וועדת הכספים. אשרי המאמין שלמישהו ממעט הנחשפים לנתונים יש את הקשב והיכולת לעמוד על מרכיביו או אפילו גודלו של "תקציב ההגנה". לרוע המזל, בעידן הקורונה, וקיצוצי התקציב חסרי התקדים הצפויים, הפיל החשאי הזה קטלני בעיקר לאזרחי ישראל.
ד"ר תמיר ליבל הוא עמית בתר־דוקטורט באוניברסיטת באמברג
בור התקציב החשאי
Load more...