"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
דרך האחדות של הרב עוזיאל

דרך האחדות של הרב עוזיאל

אופיר טובול
, עודכן

זכותן של נשים לבחור ולהיבחר לא תמיד היתה מובנת מאליה כהיום. בתחילת המאה ה־20 רק חמש מדינות בעולם העניקו זכות הצבעה לנשים, ורק בעקבות מאבקן של "הסופרג'יסטיות" - ראשונות הפמיניסטיות - נוצר בארה"ב ובמדינות אחרות שינוי. כשהגיע הדיון לפתח היישוב היהודי לקראת הבחירות הראשונות לאסיפת הנבחרים של כנסת ישראל ב־1920, בכירי הרבנים - ובהם מנהיגי היהדות החרדית וגם מנהיגה של הציונות הדתית, הרב קוק - התנגדו משום "כל כבודה בת מלך פנימה".

דמות רבנית מרכזית אחת התבלטה בעמדתה התומכת בשוויון לנשים: הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, שאתמול מלאו 67 שנים להסתלקותו. "אין צד איסור בדבר, והמניעה מלשתפן תהיה להן לעלבון ולהונאה, בוודאי שכגון זה צריכים אנו לתת להן זכותן".

הרב עוזיאל צפה פני עתיד. קשה יהיה למצוא היום, אפילו בקיצוניים שברבנים, מי שיפסול את זכות הבחירה של נשים. כמו בנושא זה, גם בנושאים רבים אחרים התווה הרב עוזיאל דרך רבנית אחרת - מתונה, מכילה, מחברת ומחוברת לאתגרי השעה.

הרב עוזיאל היה רב ספרדי לא רק מבחינת מוצאו, אלא בעיקר מבחינת גישתו האידיאולוגית. מבחינתו, השילוב "תורה ועבודה" לא היה המצאה חדשה של תנועת המזרחי, אלא דרך יהודית מרכזית שהתחילה ברמב"ם והמשיכה באופן רציף מאז ועד ימינו. גם הציונות, שהיה ממנהיגיה, אינה יצירה חדשה, אלא מתחילה ברבי יהודה הלוי וברמב"ן, שנתנו מקום מרכזי לארץ ישראל ולעלייה אליה.

הוא חתר בהנהגתו אחרי האחדות בין מושגים (וציבורים) שנתפסו כמנוגדים - הדתי והחילוני. "ובהתמזגות המדע את התרבות - התמזגות כזאת שאין בה ביטול ולא התנכרות אל העבר, הולך האדם בדרך הקדמה וההצלחה אל החיים הנצחיים שלא ייכרתו". המסורת והקדמה, הישן והחדש, תלויים זה בזה.

גישה זו הובילה אותו להתנגד נחרצות לתפיסת הרבנים כספקי שירותי דת. כמי שעמד בצמתים המרכזיים של העם היהודי, הוא חיווה דעתו על כל ענייני השעה. האם תדמיינו רב ראשי בימינו, שיגיש לכנסת נוסח להצעת חוקה למדינת ישראל? מתי לאחרונה שמענו את עמדת הרבנות ביחס לשאלות כמו עוני ומצוקה חברתית? אלה היו הלחם והחמאה של הרב עוזיאל, מי שבשיאה של מלחמת העצמאות יצא בשבת לחפור תעלות הגנה.

הוא הקדים את זמנו גם ביחסו לשאלה העדתית, נושא בוער אז כהיום. הרב עוזיאל דגל בגישה שאפשר לסכם בסיסמה "כן לאחדות - לא לאחידות". הוא תמך בגרסה מרוככת של כור היתוך - ממלכתיות שפועלת להאחדת המוסדות המשותפים דוגמת בתי הדין הרבניים, ועם זאת, פעל לשמר את הטוב שבמסורות העדתיות השונות. בדרכו זאת הלכו ממשיכיו, הגדול שבהם הוא הרב עובדיה יוסף.

אם נאמץ רק את היחס של הרב עוזיאל לרבנות הראשית - דיינו. בימים אלו הוויכוח נשמע בין מי שרוצים "לבטל את הרבנות" לבין מי שרוצים להשליט בה את הגישה החרדית המחמירה ביותר. בין אלה לאלה יש דרך שלישית, דרכו המתונה והמחברת של הרב עוזיאל, שראה ברבנות הראשית גורם ממלכתי שפועל ללא הרף למען אחדות ישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...