העומדים בתור, והדמוקרטיה שלנו

"ארץ נהדרת" הגישה לצופיה מערכון בועט ומטלטל שכל כולו כתב אישום קשה נגד תרבות האונס בישראל.

האנסים הפוטנציאליים נצפו מחכים בתור למימוש זממם, ולפי המערכון הזה, לפחות, המגוון האנושי של עברייני המין הקשים ברור כשמש: שחקני כדורגל מזרחים, "נערי איה נאפה" מזרחים, אייל גולן המזרחי, ורק ממש־ממש בסוף התור עומד גם אורי זוהר, זה שלמעשה נטש את השבט הלבן - וערק לקבוצת החרדים.

מסתמן אם כך שמאז ימי "יבוא לך, דינה" לפני ארבעה עשורים - תרבות האונס מושרשת רק בקרב מזרחים, כלומר צעירים מזרחים ורזים עם משלב עילג ומבט עילג וכיפה על הראש כסימן ציני לחרטה מקומית.

וגברברי האליטה התל־אביבית? אה, הם לא אונסים, לא מתעללים, ולא מטרידים מינית אף אחת. בבוהמה התרבותית והאינטלקטואלית של ישראל מתנהלים כמו במנזר קתולי.

מוזר שכותבי "ארץ נהדרת" - חלק משתייכים לגמרי, בוודאי בחוגיהם החברתיים, לאותה קליקה קדושה ומתנזרת - לא נתקלו מעולם בפרשיות ההטרדה המינית המזעזעות שיצאו מבית החרושת של האליטה, דוגמת תיכון מפורסם ויוקרתי לאמנויות, שמוריו הטרידו מינית תלמידים ותלמידות באופן סדרתי.

הכותבים האמיצים והנשכנים של "ארץ נהדרת", אלופי הסאטירה הבועטת ונטולת הפוזיציה, כנראה חיים בתוך בועה מוגנת, ולכן מעולם לא נתקלו בסיפורים על זמרי רוק צעירים או מזדקנים, שחקני תיאטרון ואף אנשי תקשורת בכירים אשכנזים לחלוטין שהואשמו בגלוי ובאופן פומבי בהטרדות על מנעד חומרה בלתי מבוטל מאז קמפיין מי טו. זה מצחיק שהסטריאוטיפ האוטומטי שעולה בראש בהקשר של אלימות מינית הוא מזרחי, בשבוע שבו נאלצנו להיחשף למעשיות בחלוק ועליית גג בכיכובו של אחד מטובי בניו של מילייה התרבות האולטרה־תל־אביבי.

האם כותבי "ארץ נהדרת" הבועטים והנשכנים כל כך, מודעים לפונקציה שהם ממלאים בהשרשת והפצת סטריאוטיפים גזעניים כל כך בוטים? ייתכן שמדובר בכתיבה לא מודעת: אם לשפוט לפי הרקורד הפוליטי של התוכנית, הם שיקוף לדור שמשוכנע שהיה פה גן עדן, עד שבאו המזרחים עם הפילוסים והטורטלים והטרקטורון והרעש והלכלוך ותרבות האונס והתבלינים, גנבו להורים את המדינה והחריבו את האוטופיה.

את המערכון הזה השלים חיקוי ממוקד של ד"ר אבישי בן חיים, האיש ששם את האצבע באופן מדויק ביותר על המתחים התרבותיים בין ישראל השנייה (בית הגידול של כוכבי מערכון התור לאונס) לישראל הראשונה - שאותה כנראה משקפת ומשרתת "ארץ נהדרת". הם טיפלו בבן חיים כפי שהם טיפלו באנסים הפוטנציאליים: עילג, נלעג, פשטני ונמוך, אולי כנקמה על כך שהדוקטור חשף את מה שהם עמלים כל כך להסוות.

והרווח שלהם אינו רק נקמה סמלית, אלא בדיוק ההיסק המתבקש מצפייה בשני המערכונים בזה אחר זה: ככל שנקבע בתודעה שהמזרחים סוטים, פושעים, מלוכלכים ונלעגים, כך נוכל גם לצייר את בחירתם הפוליטית כסטייה מזוהמת שיש להילחם בה בכל דרך. השתגענו לתת למחוללי תרבות האונס דריסת רגל בדמוקרטיה הטהורה שלנו?