"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הזנחה תכנונית, לא תקציבית

הזנחה תכנונית, לא תקציבית

אודי פרישמן
, עודכן

מאז הבינו קברניטי המערכת כי אין מנוס מסגר, חוזרים פוליטיקאים ומתנגדי־סגר על סיסמה אחת: "אנו משלמים היום את מחיר הרעבת מערכת הבריאות". הפתרון, לדעתם: השקעת מיליארדים במערכת הבריאות לצורך שיקומה.

זו דמגוגיה זולה ומסוכנת, משום שבמציאות של 4,000 מאובחנים חדשים ביום ועלייה מדאיגה בכמות החולים במצב קשה, המערכת לא תוכל להטמיע את המיליארדים ולא תדע מה לעשות איתם. נכון, מערכת הבריאות הוזנחה מאוד בשלושת העשורים האחרונים, אבל לא מבחינה כספית - אלא תכנונית.

במילים אחרות: הבעיה היא לא (רק) תקציבים, אלא מדיניות.ישראל סובלת מהיעדר פתרונות טיפול רפואי בקהילה וממחסור ברופאים. בכל העולם הרפואה עוברת לקהילה, ובעיקר הביתה. הציבור הישראלי נחשף למגמה זו בחודשים האחרונים, כשיותר ויותר מדינות באירופה נקטו שיטה זו כדי למנוע מבתי החולים לקרוס.

בעולם הגדול הבינו מזמן כי בתי החולים צריכים לשמש מרכזי מצוינות לטיפול במקרים קשים ומורכבים, ולא מלוניות מרפא. אין שום סיבה שחולים, שהטיפול החריף (האקוטי) בהם הסתיים, ימשיכו לתפוס מיטה בבית חולים. באירופה ובארה"ב מועברים יותר ויותר חולים להמשך טיפול והשגחה בבתיהם או במסגרות רפואיות קהילתיות. כדי שזה יקרה גם בישראל, צריכה להיבנות מערכת שיודעת לטפל בחולים בקהילה, אך לצערנו אין כזו בארץ בהיקפים הנדרשים. למעשה, אין אצלנו רפואה קהילתית אמיתית. אמנם יש ניצנים של מערכות לאשפוז ביתי, אבל אין חשיבה תכנונית בכיוון זה לטווח ארוך.

"רכבת הסגר" כבר יצאה לדרך, אבל יש לנצל את "זמן הנסיעה" כדי להפנים שמערכת הבריאות צריכה להשתנות - לא בהזרמת משאבים אלא בפיתוח אסטרטגיה רחבה של טיפול בקהילה ובבית. במערכת הזו יש מקום לשילוב של רפואה ציבורית יחד עם שירותים פרטיים של חברות ביטוח, כי רק כך נוכל להדביק את הפער העצום שנוצר בתחום החשוב הזה.

יש להבין כי אין אפשרות לבנות מספיק בתי חולים וגם לא לרכוש ולהשמיש די מיטות אשפוז שיתנו פתרון אשפוז לכלל הציבור, לא בשגרה ולא במשבר. אבל גם לא צריך. הניסיון שנצבר בעולם ברפואת בית, מלמד שבבית התמותה קטנה יותר, שביעות הרצון של החולה שנמצא בסביבתו הטבעית גדולה יותר והעלויות של המערכת נמוכות משמעותית.

סיסמאות פופוליסטיות על "הרעבת המערכת" לא יסייעו. הפתרון המיידי להתפשטות הקורונה הוא הטלת סגר, אבל הממשלה תמעל בתפקידה אם לא תתחייב לגבש וליישם אסטרטגיה אמיצה שתגדיר מחדש את מערכת הבריאות לשני העשורים הבאים.

משרד הבריאות הוכיח שהוא לא בשל להוביל שינוי דרמטי כזה, משום שאנשיו דבקים בקונספציות ישנות. הפתרון יבוא רק מוועדת מומחים, שתגדיר מחדש את צורכי הבריאות של ישראל, תציג חלופות אסטרטגיות ותביא את המלצותיה לאישור הממשלה.

ד"ר אודי פרישמן הוא מומחה למדיניות בריאות הציבור, לשעבר סגן מנהל בית החולים אסותא, מנכ"ל החברה הכלכלית של קופ"ח לאומית ויועץ לשר הבריאות

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...