"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לאמץ, ולמפרע, את החוק הצרפתי

לאמץ, ולמפרע, את החוק הצרפתי

רון סופר
, עודכן

כל אלו שהתנגדו בזמנו נחרצות ואף בזו ליוזמה לאמץ בחוק הישראלי את הגישה הצרפתית לחסינות מנהיג המדינה, חייבים היום להודות שהם טעו מרה והזיקו קשות לשלטון החוק בישראל.

סעיף 67 לחוקה הצרפתית קובע שלא ניתן לחקור או לזמן את הנשיא בפני בתי המשפט או גוף אדמיניסטרטיבי כלשהו. גם לא ניתן לזמנו לתת עדות. אותו סעיף גם קובע שתקופת כהונתו אינה באה בחשבון במניין ההתיישנות. ניתן להגיש כתב אישום נגד הנשיא רק בחלוף שנה מהיום שבו פסקה כהונתו.

בדומה לחוקה הצרפתית, מטרת ההצעה, שנדונה בעיקר בתקשורת בישראל, היתה להעניק חסינות פרוצדורלית זמנית מפני חקירה והעמדה לדין לראש ממשלה כל עוד הוא מכהן בתפקידו. מכיוון שמדובר בחוק פרוצדורלי, תחולתו אמורה היתה להיות למפרע ולהגן גם על רה"מ נתניהו. לו חוק זה היה נכנס לספר החוקים בזמנו, היה נחסך מאיתנו המופע היומיומי המזעזע הזה שבו מככבים ראש ממשלה מכהן ומערכת המשפט. חקירתו והעמדתו לדין של רה"מ גרמו וממשיכות לגרום למשברים קונסטיטוציוניים תכופים, ופוגעות קשות ברשויות אכיפת החוק ובאמון הציבור במערכת המשפט.

מה ציפו המתנגדים לחוק? שהגשת כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן ופופולרי תעבור בשתיקה? זכותו הטבעית של כל נאשם למתוח ביקורת על התנהלות המשטרה והפרקליטות בכל הנוגע לתיקו. ברור היה לכולם שרה"מ, מטובי הנואמים, יביא בפני הציבור כל טעות, כל תקלה וכל טענה נגד מאשימיו, בפרט כשכתב האישום מוגש בסמוך מאוד לבחירות, כך שהציבור מתבקש למעשה להביע את דעתו עליו. לא ניתן לומר שהציבור אכן שוכנע מהאישומים, שחלקם העיקרי מבוסס על פרשנות נועזת של עבירת השוחד.

כעת מדברים על כך שהיועץ המשפטי לממשלה יוציא את רה"מ המכהן לנבצרות. עצם הבעת הרעיון הזה מזעזעת את כל אמות המידה הקונסטיטוציוניות הנהוגות בדמוקרטיות המערביות. קשה לדעת היכן להתחיל. בדמוקרטיה פרלמנטרית, ראש ממשלה מכהן יכול להיות מודח או מושעה אך ורק על ידי הפרלמנט. הנשיא הצרפתי, על פי אותו סעיף בחוקה, יכול להיות מודח רק על ידי רוב מיוחס בשני בתי הפרלמנט. אין אפשרות להשעותו מתפקידו.

התיקון ה־25 לחוקה האמריקנית מאפשר לנשיא להשעות את עצמו. אפשרות אחרת היא שסגן הנשיא ורוב הקבינט יחליטו להשעותו מטעמים חריגים ביותר, ואז רשאי הנשיא לערער בפני הקונגרס. איש לא העלה על דעתו לאפשר לתובע הכללי להשעות את הנשיא. צריך לציין שמשרד המשפטים האמריקני הגיע למסקנה זה זמן רב שלא ניתן להגיש כתב אישום נגד נשיא מכהן, וזאת לא בהסתמך על סעיף מפורש בחוקה, אלא מטעמים שנוגעים לכלל צאן הברזל של הפרדת הרשויות.

נשיאים וראשי ממשלה אפשר להדיח או להשעות רק בהליך פרלמנטרי. אחרת נגרם אותו תוהו ובוהו קונסטיטוציוני שאותו חווים בימים אלו אזרחי ישראל. חיוני לאמץ מייד ולמפרע את הגישה הצרפתית.

עו"ד רון סופר הוא חבר בלשכות עורכי הדין בישראל, בפריז ובניו יורק. הוא גם מוסמך להופיע בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...