אין לימין שופטים בירושלים

בשבועות האחרונים מתרבות החשיפות בכלי התקשורת על הפרקליטות, על היועמ"ש ועל בתי המשפט. מסך הבערות הוסר והבועה התנפצה. הציבור בישראל היום כבר יודע מי המניאק שאחז בגרון של אביחי מנדלבליט, מה בנתה ליאת בן ארי בניגוד לחוק, בתיק של מי עסקה נשיאת העליון בניגוד עניינים ומדוע נסגרו באופן תמוה חקירות במח"ש, ודי לחכימא.

ואחרי כל חשיפה שכזו נזכרים בימין בתקדימים מפורטים, כיצד במקרה זהה או דומה, בית המשפט מתח ביקורת חריפה, התערב, הורה על הגשת כתב אישום או ביטל הליך מינוי. ובכל זאת, כמעט אין עתירות.

חברי כנסת מהשמאל וסתם פעילים מטעם עצמם, מגישים לבג"ץ עתירות רבות. היכן חברי הכנסת של הימין? מדוע לא קם בימין איזה עורך דין משועמם שמתייצב בכל בוקר, כשהשחר מאיר, ומגיש עתירה חדשה?

וזה לא שחסרים נושאים לעתירות. מעורבותו של היועץ המשפטי לממשלה בוועדת האיתור לפרקליט המדינה מהווה ניגוד עניינים בולט. ההחלטות שלא לפתוח בחקירות פליליות כנגד בכירים במשטרה משיקולים זרים, ראויות לביקורת שיפוטית, בייחוד לאור המבחנים שקבע בג"ץ בעצמו. דרישה לביטול מינויים פוליטיים שמבצעים שרי כחול לבן בממשלה. עתירה להשעיית ליאת בן ארי בגין עבירות הבנייה ועוד ועוד.

אבל העתירות כמעט לא מגיעות, והסיבה פשוטה. אין שופטים בירושלים. הימין יודע שאין טעם להגיש עתירות לסניף הירושלמי של מפלגת בג"ץ. בבית המשפט יכולים לגלגל עיניים בתמימות ולהאשים באובדן האמון את ההסתה נגד מערכת המשפט, את נתניהו, את מזג האוויר ואת נגיף הקורונה, אבל הבעיה האמיתית היא ששופטי בית המשפט העליון עושים הכל כדי לשכנע את הציבור הישראלי בהטיה שלהם.

עתירה של ארגון לביא בדרישה להעמדה לדין של וואלה!, בזק ו"ידיעות אחרונות" בתיק 2000 ובתיק 4000 נדחתה על הסף, מבלי לבקש את עמדת המדינה. השופט גרוסקופף, בצעד חריג ביותר, גם חייב את ארגון לביא בהוצאות. ארגון "עד כאן" והביטחוניסטים שעתרו על ההימנעות מהעמדה לדין של "שוברים שתיקה", שמתחקרים חיילים ושואבים מידע מבצעי מסווג, נדחו על הסף ללא דיון ובניגוד לתקנות סדרי הדין בבג"ץ. אותו בית משפט פותח לרווחה את דלתותיו לעתירה של התנועה לאיכות השלטון בעניין פרשות הצוללות והמניות, אף שכבר הוגשו בעניין זה עתירות רבות, ונדחו.

עותרים מהשמאל מקבלים מבג"ץ במה נרחבת לנאומים פוליטיים בשידור חי, אולם השבוע גילינו שלאמיר אוחנה, שר בממשלת ישראל, אין זכות להגיב לעתירה שהוגשה כנגדו בלי פתק מאבא מנדלבליט.

ארגון רגבים הוציא ב־2018 דו"ח בשם "הכל מדיד" שהראה את ההטיה הפוליטית בעתירות בגין בנייה בלתי חוקית בין ארגוני ימין לארגוני שמאל. בכל מדד: המועדים לתגובה, מספר הדיונים, מספר ימי המתנה לדיון הראשון ועוד, עתירות השמאל הובילו את הטבלה.

בצער רב ובאיחור אופנתי הימין הישראלי גילה את האמת הכאובה. הניסיון לשכנע את הפוליטיקאים בגלימה לתת פסק דין שאינו תואם את התפיסות הפוליטיות שהביאו מהבית ברחביה או בצהלה, הוא ניסיון עקר. הכוח חייב לחזור לשחקני הנבחרת, לקפטן ולקהל, בעיקר לקהל, כי אין שופטים בירושלים.