"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם מצרים בפתחו של אביב חדש?

,עודכן

4,000 מועמדים מתמודדים בימים אלה על 598 מושבים באסיפה הלאומית, שהיא הפרלמנט התחתון במצרים. רוב המועמדים נמנים עם מפלגת "מוסתקבל וטאן", התומכת בנשיא א־סיסי. אין אופוזיציה שמתמודדת. לכאורה, מצב נוח לשלטון; בפועל, בבואה לבעיות מדאיגות.

חסן נפעה, מרצה מפורסם למדעי המדינה באוניברסיטת קהיר, אמר לאחרונה שהפרלמנט המצרי חדל להיות זרוע מחוקקת והוא מיישר קו עם הזרוע המבצעת, או במילים פשוטות: הפרלמנט עושה דברו של הנשיא. יש סימנים מדאיגים נוספים המגיעים מארץ היאור: מצב החירום במדינה מוארך אוטומטית, והוא אוסר הפגנות. באפריל השנה נחקק חוק מאבק בטרור, המרחיב את סיבות המעצרים. בפועל הוא הופעל נגד עיתונאים, אינטלקטואלים, אנשי אקדמיה ומתנגדי משטר. חודש לאחר מכן, במאי, הרחיב הנשיא את סמכויותיו כך שיוכל למנוע כל סוג של התקהלות פרטית או ציבורית.

מפרסומים מחוץ למצרים עולה כי יש במדינה כ־60 אלף עצורים פוליטיים. יותר מ־50 אנשי קונגרס אמריקנים דמוקרטים פנו לנשיא א־סיסי בבקשה לשחררם, ורמזו כי יעריכו מחדש את יחסם למצרים בהתאם לרמת השמירה על זכויות האדם. מאות פרלמנטרים אירופאים העבירו למצרים דרישה דומה. א־סיסי הגיב לדרישות מעין אלה לא פעם בזלזול ואמר למבקריו: "אל תלמדו אותנו מהן זכויות אדם". לא קשה לנחש כיצד בכוונתו להשיב לקריאה הבינלאומית לשחרור האסירים הפוליטיים במצרים. עם זאת, ניצחון דמוקרטי בבחירות לנשיאות ארה"ב עשוי להגביר את הלחץ, בדומה ללחץ שהפעיל הנשיא אובאמה על מובארק. אם לא די בכך, 49 אנשים הוצאו להורג בתוך עשרה ימים.

שליטת זרועות הביטחון בקהיר הדוקה ביותר, בוודאי ביחס לערים אחרות במדינה. מול מיעוט ההפגנות בבירה, נרשמת עלייה בהיקף המחאות בפריפריה. כולן דורשות את סילוקו של א־סיסי. הרשתות החברתיות הצטרפו לקולות ודורשות תקשורת חופשית והגנה על זכויות אדם ואזרח. רבים מטילים ספק בנתונים הרשמיים שמספק הממשל לגבי השיפור במצב הכלכלי. מנכ"ל המרכז לזכויות הפרט, ג'אסר עבדל ראזק, טוען כי האינדיקטורים הכלכליים הרשמיים לא תואמים את חיי היום־יום.

הציבור המצרי חלם על פתיחות ושקיפות אחרי הפלתו של מובארק, שנתפס כרודן. יש הטוענים שהמשטר כיום אף קשוח יותר מקודמיו. האחים המוסלמים גולים ונרדפים, אין אופוזיציה, שינוי בחוק מאפשר לא־סיסי לכהן כנשיא עד 2030, והחוקים מאפשרים לשלוט באמצעים דרקוניים, לרבות מעצרים פוליטיים והוצאות להורג. חוסר שביעות הרצון במצרים גובר והולך, והתסיסה היא אתגר לנשיא א־סיסי - וכפי שההיסטוריה הלא־רחוקה מלמדת, עלולה להשליך על האזור כולו.

יצחק לבנון כיהן כשגריר ישראל במצרים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר