"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
קצת אושר לא יזיק לנו ב-2021

קצת אושר לא יזיק לנו ב-2021

מערכת היום
, עודכן

במסגרת גל כינון היחסים הדיפלומטים בהן ישראל התברכה בחודשים האחרונים, התבשרנו גם על חתימת הסכם עם בהוטן. לכאורה מדינה בודהיסטית קטנה ולא חשובה עם פחות ממיליון איש. מה יוצא לנו מזה שאלו אותי בשבועות האחרונים? והרי פוטנציאל הסחר עם מדינה שהתל״ג שלה בקושי נוגע בשלושה מיליארד דולר לא יכול להיות גבוה. על כך אני עונה, קטנה קטנה אבל חברה באו״ם. לא שזה מבטיח שבהוטן תצביע עבורנו, כפי שגם הודו ידידתנו הגדולה הצביעה נגדנו במספר מקרים בשנים האחרונות. אבל באו״ם כל קול קובע, גם של מדינות הקטנות מירושלים.

היחסים החדשים עם בהוטן הם רק דוגמא לחשיבות יחסי הודו-ישראל. ההסכם עם בהוטן נחתם בניו דלהי באמצעות שגרירות ישראל בהודו ונטווה לאור זה שבהוטן, בת חסותה של הודו, ראתה את הצמיחה ביחסי ישראל והודו בשנים האחרונות, ורצתה גם. במשך שנים ישראל נהנית מתמיכתה של ארה״ב ממערב, אבל הגיעה העת להסתכל מזרחה, לכוון ידידה גדולה אחרת שיכולה לשחק תפקיד משמעותי בבניית היחסים הדיפלומטים שלנו באסיה ומדינות המפרץ.

די להסתכל על רשימת שותפות הסחר הראשיות של הודו, כדי להבין שהשושבין ביחסים הדיפלומטים עם ערב הסעודית או עם אינדונזיה, יכול להיות נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו. הסחר ההדדי בין ערב הסעודית והודו הוא 27 מיליארד דולר, ובין הודו ואינדונזיה 20 מיליארד דולר. המספרים מלמדים על האינטרסים שיש להודו באסיה, ואנחנו יכולים להנות מהם. אלפי הישראלים שביקרו בחודשיים האחרונים בדובאי ואבו דאבי, פגשו שם הרבה מאד הודים. יותר מרבע מהתושבים הם הודים ואיחוד האמירויות היא שותפת הסחר השלישית בגודלה של הודו (60 מיליארד דולר). בעוד שפעם אמרנו שאפשר לעשות מסחר עם מדינות המפרץ באמצעות הודו, עכשיו, הרבה עסקים יעבדו בכוון ההפוך. כניסה של הישראלים להודו, דרך האמירויות.

עבורנו הישראלים בהוטן מעבר לתיירות פרמיום, תהיה יעד ליצוא של טכנולוגיות אנרגיה מים וחקלאות. בהיותה מדינה הררית, השטח המשמש לחקלאות מסורתית הוא קטן מאד, ולכן הפתרונות הישראלים להגדלת היבול למטר רבוע, כפתרונות הידרופונים וחקלאות ורטיקלית, יתקבלו בברכה. כך גם פתרונות לאנרגיה מתחדשת.

בהוטן מעניינת בעוד אספקט. היא הציעה לעולם את מדד האושר כחלופה למדד העושר (התל״ג) ובוחנת את הצלחתה לפי אושר תושביה. לאור זה ששנת 2020 הייתה שנה קצת עצובה, יהיה לנו נחמד שהבהוטנים ידביקו אותנו באושר שלהם.

עו״ד ענת ברנשטיין-רייך, יו״ר לשכת המסחר ישראל הודו, נפאל וסרי לנקה, סגנית נשיא לשכת המסחר ישראל-אסיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

Load more...