הגיל הרך לא באמת מעניין מישהו במערכת הפוליטית שלנו. רק תופס כותרות כבר שנים, אך מעשים – אין. בקרוב נגיע לסבב בחירות נוסף, כלומר לסבב נוסף של הבטחות ללא כיסוי.
זה יותר מעשור שאני שותפה להובלת מאבק ללקיחת אחריות ממשלתית על גילאי לידה עד 3. המצב נראה כמשתפר והנושא כביכול אינו יורד מסדר היום הציבורי, ועדיין אני מודאגת. משנת 2018 שבה נחקק חוק הפיקוח על מעונות לפעוטות, אנו עדים למקרים קשים של התעללות בילדים. בזכות החוק התגלו כ 100 עובדים.ות במסגרות חינוך לגיל הרך עם עבר פלילי. משנת 2015 עד 2018 נרשמה עליה משמעותית ואף הכפלה במספר המקרים של פגיעה בילדים בגלאי לידה ועד 3. אם ב-2015 נחשפו כ-20 מקרים לערך, בשנת 2018 נחשפו כ-43 מקרים.
האחריות הממשלתית על גילאי לידה עד 3 חלה בפועל רק על 25% מילדי ישראל. כל יתר הילדים נמצאים במסגרות פרטיות על סוגיהן השונים. תקופת הקורונה הוכיחה עד כמה מדובר בהתמודדות לא פשוטה. המסגרות הפרטיות נמצאות באזור דמדומים ופעילותן לא ברורה: האם מדובר בעסקים או במסגרות חינוך? היות שמעונות פרטיים אינם מגודרים כמסגרות חינוכיות, הם אינם זכאים להטבות המגיעות לגופים שאינם פועלים למטרת רווח. יותר מ-300 גנים פרטים כבר סגרו את שעריהם. התוצאות כבר נראות לעין: הורים שחוזרים לעבודה מגלים שכבר אין לילדיהם מסגרת חינוכית-טיפולית.
הסיבה היא שהחברה הישראלית פשוט לא מגדירה כפרופסיה את החינוך בגילאי לידה עד 3. בסך הכל שמרטפות, וכל אחת יכולה להתאים לתפקיד. כי מה בעצם צריך ילד? חום ואהבה. זה נכון, אבל כפי שהגדירה זאת פרופ' פנינה קליין, כלת פרס ישראל בתחום הגיל הרך: "קשר של אהבה לילד פותח למעשה את השער מבחינת הכנת תנאים מתאימים לפיתוח שכלי של הילד, אך מה יעבור דרך אותו שער אינו נקבע ע"י אהבה בלבד" (ילד חכם יותר, עמ' 9).
במילים אחרות: מדובר על התמחות מקצועית, ולא רק יכולת להפגין חום וחיבה. מחקרים רבים מלמדים שחום ואהבה הם תנאי סף בסיסיים, אבל כדי לפתח האינטליגנציה של הילד, יש צורך בהקניית בטחון, פיתוח סקרנות ובדיקת הסביבה הקרובה, ופיתוח חשיבה מופשטת שאיננה תלויה בחפצים מוחשיים. בשביל זה צריך נשות ואנשי מקצוע משכילים ומיומנים.
מי המבוגר המשמעותי שפעוטות פוגשים היום? האם אנחנו, ההורים, מספיק מודעים לכך, ומה צריך לעשות על מנת שהמבוגר הזה יהיה איש מקצוע?
עם כל הכבוד למצעים וסיסמאות, בבחירות הקרובות אנחנו צריכים לדרוש מהמפלגות לוח זמנים לקיום בפועל של ההבטחות לקדם יוזמות חקיקה בנושא. ילדים הם לא כוח אלקטורלי, אבל אנחנו, ההורים שלהם, בהחלט כן. ניתן את הקול שלנו למפלגה שתציג תוכנית מעשית ליישום מהיר של רצף חינוכי מגילאי לידה עד 18. על פחות מזה אסור להתפשר, משום שזה באמת – אבל ממש – נוגע לעתיד ילדינו.
יערה שילה היא מומחית לגיל הרך ממכללת אפרתה, ממייסדות "חינוך מלידה"
