"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
שני שופטים מהאג לא אמורים להכריע בסכסוך

שני שופטים מהאג לא אמורים להכריע בסכסוך

רון סופר
, עודכן

קשה להימלט מהרושם שפסק הדין של שופטי הרוב בבית הדין בהאג הוא למעשה מסמך פוליטי, שבינו לבין המשפט הבינלאומי אין כל קשר. שופטי הרוב, שניהם אזרחי מדינות שאינן פרו־ישראליות במיוחד בסוגיית הסכסוך הישראלי־פלשתיני, החליטו לשחרר את עצמם מעולו של ניתוח משפטי, ולבצע אקרובטיקה טכנית בהסתמך על החלטות של עצרת האו"ם שאין להן כל תוקף משפטי. די לקרוא את חוות דעת המיעוט של השופט ההונגרי כדי להבין עד כמה מגוחכת החלטת הרוב.

אין גם צורך להיות משפטן דגול כדי להבין שעל פי כל אמות המידה של המשפט הבינלאומי הפומבי, אי אפשר לקבל את הרעיון שבשטחי יהודה, שומרון וירושלים קיימת מדינה פלשתינית ריבונית עם ממשלה השולטת על שטח שבית הדין בהאג העניק לה באופן שרירותי; מדינה שאף יכולה לחתום על הסכמים בינלאומיים ולהאציל לאותו בית דין בינלאומי סמכויות שיפוט שאין לה. פסק הדין גם מוכיח עד כמה אבסורדי להעניק לשני משפטנים להכריע בסוגיה שנויה כל כך במחלוקת, בפרט לאור הקונצנזוס הבינלאומי, כולל מדינות ערב, שהסכסוך צריך לבוא על פתרונו במשא ומתן.

כפיית פתרונות על ידי גופים בינלאומיים בסכסוכים שלא הובאו בפניהם בהסכמת כל הצדדים, סותרת את עקרונות המשפט הבינלאומי ומגילת האו"ם. סכסוכים ומלחמות מסתיימים בניצחון אחד הצדדים או במשא ומתן ביניהם. הסכם השלום בבלקן בשנות ה־90 של המאה הקודמת הגיע באמצעות משא ומתן שהוכתר בהסכמי דייטון. לו העמדתו לדין של המנהיג הסרבי סלובודן מילושביץ' בפני בית הדין הבינלאומי היתה מתרחשת לפני חתימת ההסכמים, המלחמה היתה אולי נמשכת עוד שנים ארוכות. בבית הדין הבינלאומי בנירנברג, כמו גם בבית הדין הבינלאומי לענייני אקס־יוגוסלביה, שפטו פושעי מלחמה ידועים לשמצה. הם לא עסקו בהקמת מדינות ובשרטוט גבולות.

מדינת ישראל היא מדינת חוק, עם מערכת משפט אזרחית וצבאית עצמאית. התערבותו של בית משפט בינלאומי במגמה לשפוט אזרחים ישראלים היא פגיעה חמורה בריבונותה של מדינת ישראל. ישראל לא חתומה על אמנת רומא שהקימה את בית הדין הפלילי בהאג, והניסיון לכפות עליה את האמנה באמצעות קונסטרוקציה משפטית משוללת כל יסוד והיגיון משפטי, נידונה לכישלון.

מלחמה ושלום הם חלק מההוויה האנושית. שופטי בית משפט לא אמורים להכריע בסכסוכים בינלאומיים, לקבוע גבולות שאינם מוסכמים ולהכיר בקיומן המשפטי של מדינות. החלטות חסרות אחריות כאלו עלולות לדרדר אזורים נפיצים כמו המזרח התיכון למלחמות נוספות.

עו"ד רון סופר חבר בלשכות עורכי הדין בישראל, בפריז ובניו יורק, ומוסמך להופיע בפני בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...