"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
נס הפגמים הפרוצדורליים

נס הפגמים הפרוצדורליים

פרופ' אברהם דיסקין
, עודכן

הפגמים ה"פרוצדורליים" בכתב האישום המקורי שהוגש נגד בנימין נתניהו, בני הזוג אלוביץ' ונוני מוזס, הביאו להגשת "כתב אישום מתוקן". כפי שיוסבר בהמשך, הסיטואציה החדשה מאפשרת סיום מהיר של פרשת התביעה השנויה במחלוקת.

כנהוג לומר במקומותינו, "מקורות מהימנים" מספרים לי שגורמים בפרקליטות היו ששים בשלב הנוכחי לסיים את הפרשה בהסדר טיעון מקל ביותר, ובלבד שתחדל צריבתו הקשה של תפוח האדמה הלוהט שהחזיקו קודם לכן בידיהם בשקיקה רבה. אלא שבכיר הנאשמים מסרב לעסקת טיעון כלשהי ועומד על זיכוי מוחלט בשלוש פרשות האלפים.

מעניין להשוות את כתב האישום המתוקן לכתב האישום המקורי. השוחד שקיבל נתניהו לכאורה בתיק 4000 מתואר בסעיף 38. אין מדובר ב"סיקור חיובי" אלא ב"היענות חריגה לדרישות". בנוסח המקורי מדובר על דרישותיו של נתניהו. בנוסח המתוקן מדובר על היענות "לדרישותיו ולדרישות בני משפחתו". המילה החוזרת ונשנית בכתב האישום המתוקן היא שפניות בני המשפחה נעשו "בידיעתו". האומנם ניתן להוכיח זאת? במקור מסתיים סעיף 38 בהפניה לנספח העיקרי של כתב האישום, הכולל 56 סעיפים והעוסק ב"דוגמאות להיענות לדרישות נתניהו". כידוע, דרש בית המשפט "לראות את העצים ולא להסתפק בטענה לקיומו של יער". הפרקליטות סיפקה נספח חלופי ובו 315 "אירועי סיקור" (מתוך אלפים שבהם הוזכר נתניהו בדרך כלל בביקורתיות), שברובם המכריע מדובר בפניות של דוברים, בני משפחה ואחרים, ולא בדרישות של נתניהו.

באשר להאשמה בהפרת אמונים בשלוש הפרשות נצטט את דבריו הנוקבים של פרופ' דניאל פרידמן: "העבירה המעורפלת וחסרת הגבולות הפכה לספינת הדגל של התביעה ובתי המשפט במאבק נגד אישי ציבור". בהקשר קרוב מספרים לי שגורמים בפרקליטות מפקפקים באמינות הפירוט הכספי של שווי המתנות שקיבל נתניהו לכאורה בתיק 1000. נוסף על כל אלה, יש להזכיר כמובן את דברי אנשי הפרקליטות עצמם בעניין האופי התקדימי של קשירת שוחד למערכת היחסים שבין הפוליטיקאים לתקשורת - ובכלל זה של מתנגדים לנתניהו עם אנשי "ידיעות אחרונות" (תיק 2000).

פגם פרוצדורלי מרכזי של הפרשה הוא היעדר אישור היועמ"ש לפתיחה בחקירות כנדרש במפורש בסעיף 17 של חוק יסוד: הממשלה. בית המשפט יכול לנצל את הפגם הזה כדי לחולל נס. אם יבוטל כתב האישום מסיבה זו, ייבלם אולי הדימום העז מהשסע בין תומכי נתניהו למתנגדיו ומהקרע בין מבקרי הפרקליטות לחסידיה. אלה יוכלו לטעון כי "אין כלום כי לא היה כלום", ואלה יוכלו להתמיד באמונתם כי מדובר ב"קריים מיניסטר", שניצל בעור שיניו בשל תקלות פרוצדורליות. הצלקת תיוותר, אך הדימום הקטלני ייעצר.

פרופ' אברהם דיסקין, ביה"ס למנהל, ממשל ומשפט במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...