"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צבא שלא יכול לשמור על עצמו, לא ידע לנצח

,עודכן

אם בארזי חיל האוויר נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי היבשה? אם גנב הצליח לפרוץ לאחד הבסיסים הכי שמורים בצבא, שבו כוח אבטחה מיומן ונחוש, שלא נותן אפילו לאלוף בצה"ל להיכנס בשעריו ללא אישור, שלא תיפול לנו הלסת כשגנבים מיומנים על טרקטורונים שודדים את בסיס צאלים.

מי שעדיין לא הפנים את הקשר בין חוסר האונים הביצועי של הצבא לבין הקיבעון הפיקודי, מקבל בשנים האחרונות את מיטב הדוגמאות לשפר את ההבנה. לצערי, ולא נוח לי להודות בזה, אבל צבא שלא מסוגל לשמור על עצמו, גם לא ידע לנצח. מי שעוסק בהכלה שוכח להפעיל את כוחו. מי שלא מחיל ריבונות כחוק ולא מוציא לפועל את המשילות המתחייבת, מזניח את ההתקפיות, שהיא עדיין ההגנה הטובה ביותר. מי שלא מאמין בצדקת הדרך ובזכותנו על הארץ הזו, על החובה להגן עליה ועל גבולותיה ואזרחיה, ומנגד מצמצם את הוראות הפתיחה באש ,לא מגבה את חייליו ולא מאפשר להם למלא את יעודם - נותן רוח גבית לטרור.

האויבים, חמאס וחיזבאללה או סתם גנב של אמצעי לחימה, מריחים את החולשה ומנצלים אותה. שלא נתבלבל, אמצעי הלחימה שנגנבים היום יופנו נגדנו מחר. למי מחכים? איפה הימים של ״עצור סיסמא״; ״עצור או שאני יורה״; ירי!

זו העת להפסיק להתפתל, להשתמע בשתי שפות או יותר, ולהטיל אחריות על הש.ג. זו העת האחרונה כמעט לעצור את ״ציר הרשע״ מחדירה לתוך מרקם החיים הסבוך ממילא שלנו. כל אותם גנבי אמל״ח, שרובם ערביי ישראל, עלולים להיות מגוייסים בידיעתם או שלא בידיעתם לשרת אינטרסים זרים.

היום כבר מתרחש ״חיבור״ בין הרשות הפלסטינית בדרום הר חברון לבין עזה, ברצף הישובים הבדואים. הנשק ואמצעי הלחימה שם לא יחלידו. ביטחון הפנים הוא משימה משותפת של כל גורמי הביטחון. זה לא צריך להגיע לבית משפט, זה לא עניין משפטי זו משימת קיום ביטחונית לאומית. גנב אמצעי לחימה הוא אויב. צריך לפתוח ניצרה ולשחרר כדור. מבטיח לכם כי יצר החיים שלהם גדול מהפיתוי להיות גנב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר