אשרי העם שככה לו

אלף! אלף איש ואישה זכו עד כה לקבל כליה חדשה מאדם שהם לא מכירים, ופשוט להיוולד מחדש.

אבל יש עוד אלף. אלף איש ואישה שנכנסו לחדר הניתוח כשהם בריאים ושלמים, והחליטו להעניק את הגבוהה שבמתנות, מתנת חיים. הם נפרדו מכליה, עטפו אותה בצלופן של אהבה והגישו אותה במאור פנים ובשמחה עילאית למי שאינם מכירים. ובכך, הוציאו את הסובלים מחיי ייסורים והחזירו אותם למעגל החיים, פשוטו כמשמעו.

כמעט שנה לפטירתו של בעלי, הרב אברהם ישעיהו הבר זצ"ל, ומאז פטירתו ראינו תנופה עצומה במספר ההשתלות. אחד הדברים המרגשים ביותר הוא העובדה שדווקא בשנת הקורונה, למרות הקשיים והחרדות, מספר תרומות הכליה בישראל זינק למספר חסר תקדים, כמעט 200 איש בשנה אחת. דווקא בשנה כה מאתגרת וקשה, ולמרות הקורונה, עם ישראל נרתם בהמוניו לגאול את החולים שבמחלקות הדיאליזה. מדובר במהפכה ישראלית לכל דבר, אין עוד אף מדינה ואומה שמתקרבת אלינו, זאת מהפכה שמתחוללת לנגד עינינו.

מהפכה שלוותה ביזע, בעמל, בקשיים עצומים ובעבודה קשה, יומם וליל במשך שנים ארוכות, על מנת לשנות את המציאות, לעורר מודעות ולהחדיר בציבור את ההבנה כי מדובר בתהליך שהוא אפשרי ובר השגה.

בשבוע הבא נציין את יום פטירתו הראשון של בעלי ז"ל, שנלחם לגייס את תרומת הכליה הראשונה והשנייה והשלישית והבאה בתור, עד ה-‭800‬ שהספיק. אני בטוחה שהוא רווה נחת מההישג הענק שלנו, אלף איש עד כה עשו את הדבר שלחם כל כך למענו. להציל חיים.

אני מקווה ובטוחה שהאלף הבאים כבר בדרך, ושישראל תהיה בתוך שנים ספורות המדינה היחידה והראשונה בעולם שאין בה תור לתרומות כליה. אשרי העם שככה לו, אשרינו שזכינו להגיע ליום גדול כזה עבור כולנו, עבור התורמים והמושתלים, משפחת מתנת חיים ועם ישראל כולו.