"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לעצור את ההסתה באקדמיה
בגרמניה ובצרפת חקיקה חדשה מגלה אפס סובלנות לתמיכה בחמאס ובטרור • דווקא בישראל, שעברה אירוע רצחני מהגדולים בהיסטוריה, אין כללים ברורים
סטודנטים מניפים את דגל הרשות הפלשתינית באוניברסיטת תל אביב | צילום: גדעון מרקוביץ'

לעצור את ההסתה באקדמיה

בגרמניה ובצרפת חקיקה חדשה מגלה אפס סובלנות לתמיכה בחמאס ובטרור • דווקא בישראל, שעברה אירוע רצחני מהגדולים בהיסטוריה, אין כללים ברורים

אלחנן פלהיימר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

דמיינו מצב שבו סטודנט שלחם בעזה או סטודנטית שאיבדה בן משפחה בטבח הנורא חוזרים לספסל הלימודים ופוגשים לצידם סטודנט שתמך בחמאס בזמן המלחמה. עכשיו פקחו עיניים: מדובר בסיטואציה מציאותית לחלוטין.

אסור לנו להסכים למצב הזה, ולכן על מדינת ישראל לפעול כבר עכשיו כדי למנוע את המשבר שאורב לנו ביום שאחרי. חשבו על הסכנות שבסיטואציה כזו ועל איך עלולים להיראות באוניברסיטאות אירועים כמו יום הזיכרון או יום הנכבה בשנת הלימודים הקרובה.

בישראל נהנים המוסדות האקדמיים מ"חופש אקדמי מלא". אין ספק שאותו חופש אקדמי חשוב מאין כמותו והוא אחת הסיבות לרמה האקדמית הגבוהה שהתפתחה כאן.

אולם אליה וקוץ בה. עם תחילת הלחימה, כאשר נחשפנו כולנו לפעולות מסיתות ותומכות טרור מצד סטודנטים ואף חברי סגל אקדמי, דרש המל"ג מכלל המוסדות להעביר אליו דיווחים על מקרים של הסתה ותמיכה בטרור.

בשל אותו חופש אקדמי, ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) התנגד בתוקף להתערבות בעניינים שקורים אצלם "בתוך הבית". כך נוצר מצב שבו יש מוסדות שאכן טיפלו ביד קשה במקרים החמורים הללו, אולם יש גם כאלה שהעדיפו להעלים עין או לגלגל אותם הלאה.

יתרה מזאת, יש בעיה אובייקטיבית נוספת בטיפול באנשי סגל אקדמי, אשר בשל החופש האקדמי לא ניתן להדיחם או להשעותם ללא תשלום של חבילת פיצויים משמעותית. מה שהוביל למצב אבסורדי שבו מתחילת המלחמה אנו נתקלים בהודעות גינוי נרפות מצד מוסדות כלפי אנשי סגל אשר מתבטאים ומתנהלים בצורה חמורה, במקום להפעיל כלפיהם סנקציות חריפות ומשמעותיות, כמו השעיות ופיטורים.

על ממשלת ישראל לקבל אחריות, לקבוע כללים ברורים ושקופים לגבולות חופש הביטוי והקו שבו עובר הגבול, בין הבעת דעה לגיטימית לתמיכה או הסטה לטרור.

לצד זאת, עליהם להסדיר בחקיקה סנקציות נוקשות וברורות, כדי להעניק כלים אפקטיביים למוסדות האקדמיים למגר מקרים שכאלה מצד הסטודנטים והסגל האקדמי ואף להשעייתם והדחתם בעת הצורך. אם לייצר חקיקה בתקופה הנוכחית היא פעולה סבוכה ובלתי אפשרית, יש לתקן זאת בתקנות שעת חירום. מה שברור הוא שחייבים להסדיר את הנושא, ומהירות התגובה היא קריטית.

ועוד נקודה למחשבה: בגרמניה ובצרפת כבר עברו הצעות חוק שמגלות אפס סובלנות לתמיכה בחמאס ובטרור. תבינו את גודל האבסורד - במדינה שעברה אירוע רצחני מהגדולים בהיסטוריה ונמצאת כרגע במלחמה עם אותו ארגון טרור אין כללים ברורים האוסרים תמיכה בארגון המתועב ואין כלים למנוע זאת, שעה שבמדינות אירופה יש איסור ברור.

על ממשלת ישראל לקבל אחריות, לקבוע כללים ברורים ושקופים לגבולות חופש הביטוי והקו שבו עובר הגבול, בין הבעת דעה לגיטימית לתמיכה או הסטה לטרור

איזה מסר אנחנו מעבירים לעולם בכלל, ולאוניברסיטאות הרבות ברחבי העולם בפרט, אשר מתמודדות בעצמן עם גל אנטישמיות, ואיזה מסר אנחנו מעבירים לסטודנטיות ולסטודנטים שלנו שנמצאים בשדה הקרב ומסכנים את חייהם בלחימה נגד חמאס?

האקדמיה היא נקודת ממשק מרכזית בין המגזרים השונים בחברה הישראלית (אפילו יותר מהצבא). עלינו לשמר את הרבגוניות הזאת, והדרך היחידה לעשות זאת היא טיפול חד ונקודתי בעשבים השוטים.

אם נטפל במקרים הללו כאשר נהיה בעומקה של שנת הלימודים, יש סיכוי לא קטן שיהיה מאוחר מדי. לא צריך ללכת רחוק, ראינו מה קרה במכללת נתניה רק לפני כמה שבועות.

בואו נמנע את המשבר הבא ונטפל כבר עתה במי שמאיים לפגוע בייחודיות של האקדמיה הישראלית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אלחנן פלהיימר

אלחנן פלהיימר הוא יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, המייצגת כ־350 אלף סטודנטים בישראל

Load more...