משטרת ישראל דיווחה על עשרות מקרים שבהם היא עצרה ערבים-ישראלים שהביעו תמיכה בחמאס. בכך המשטרה מציגה שינוי גישה דרמטי, גם אם מדובר רק בלייק שנעשה לפוסט שהילל את מרצחי חמאס ואת פעולותיהם.
שינוי הגישה לא בא לידי ביטוי רק במעצרים הנרחבים, אלא בתמונות המעצר שיוצאות מהמשטרה - העצורים מצולמים אזוקים על רקע דגל ישראל. במשטרה הבינו את גודל האירוע ואת העובדה שחייבת להיות כאן הרתעה, "למען יראו וייראו".
פרט מרכזי שחשוב להתעכב עליו הוא זהותם של העצורים. ברוב המקרים לא מדובר בעשב שוטה, אלא בנושאי תפקידים בכירים בחברה הישראלית: ד"ר למדעי מוח, מנהל מחלקה בביה"ח השרון, מחנכת בבית ספר, רופא בביה"ח הדסה ועוד.
המקרה האחרון שעורר סערה הוא של מאיסה עבד אלהאדי, שחקנית ישראלית מנצרת ששיחקה בסדרות כמו "שנות ה־80" ו"מתים לרגע". בת של רופא שלמדה חינוך וסוציולוגיה ועשתה תואר ראשון בהידרותרפיה, היא קיבלה במדינת ישראל את כל הכלים כדי לפתח קריירה כשחקנית מצליחה. לכאורה, כל הסיבות להכיר תודה למדינה שהעניקה לה חיים טובים.
אבל כשפרצה מלחמת חרבות ברזל - היא שיתפה את אלפי עוקביה ברשתות החברתיות בפוסטים המהללים את פעולות חמאס. בין היתר, היא שיתפה תמונה של הקשישה שנחטפה באלימות כשהיא ישובה בג'יפ עם המחבלים, וכתבה: "זו הולכת להיות חוויית חייה"; ועל תמונת הגדר הפרוצה היא כתבה: "בואו נעשה את זה ברלין סטייל".
הבעיה המרכזית אינה עצם פרסום הדברים הנבזיים וכפויי הטובה, אלא העובדה שהיא ידעה באופן ברור שהיא עומדת לרסק לעצמה את הקריירה, ועשתה זאת בראש מורם ובעיניים פקוחות.
הצרה הגדולה שאיתה מתמודדת מדינת ישראל היא לא רק העובדה שאזרחים שחיו בינינו בעושר ואושר מהללים את מעשי חמאס-דאעש הנפשעים, אלא שרבים מתוכנו עדיין לא שינו גישה, ולא מכירים בכך שקיימת פה שנאת יהודים. היו שניסו לטעון כי צעדי המשטרה הם "ילדותיים", "התעסקות בקטנות", "מביכים". אך המציאות מוכיחה כי במשטרה מבינים את התמונה היטב, ומשיבים בשפה נחושה שמהללי הרוצחים מבינים היטב.
היד הקשה של המשטרה בזירת הרשתות החברתיות היא קריטית במערכה, שמטרתה העברת מסר נחוש לערביי ישראל התומכים בחמאס. ליקוי המאורות נגמר - אינכם מחזיקים בעמדה לאומנית מורכבת בסכסוך פוליטי מורכב וארוך שנים. כל מי שמעז לתמוך בצורה זו או אחרת בתנועת חמאס הנפשעת - כמוהו כמי שמהלל וקורא למעשים הללו בפועל. חלק אינטגרלי ובלתי נפרד ממכונת ההשמדה הנאצית.
תמו הימים שבהם מדינת ישראל הייתה כלי ששותים ממנו מלוא הכוס - ולאחר מכן יורקים אליו בנחת. אירועי שבת הטבח המחרידה ב־7 באוקטובר פתחו למדינה שלמה את העיניים. והמדינה הבינה שאם היא חפצת חיים - עליה להוקיע מתוכה את מי שמחזיקים במוחם הזדוני השקפת עולם שקוראת להשמדתה ושמייחלת לה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו