בדרך אל הקרקע

ביום שני האחרון, רק כ־50 שעות לאחר שפרצו לראשונה מחבלי חמאס אל תוך שטח ישראל, הודיע דובר צה"ל שהושגה שליטה מלאה בעוטף עזה. כעת צה"ל מתכנן את השלב הבא והבלתי נמנע: תמרון קרקעי רחב לתוך רצועת עזה.

בניגוד לעימותי העבר מול חמאס, הפעם נראה שבכוונת הדרג המדיני להורות על יציאה למהלך כזה, כפי שניתן להתרשם הן מגיוס המילואים הנרחב והן מהדיווחים שלפיהם רה"מ נתניהו הודיע לנשיא ביידן על כוונתו לעשות כן.

רתיעה מפני הוצאת תמרון קרקעי לפועל היא מאפיין עקבי למדי של מדיניות השימוש בכוח בישראל בעשורים האחרונים, ובייחוד כשזה מגיע לרצועת עזה: למשל, במהלך האינתיפאדה השנייה גובשה במטכ"ל תוכנית "מגן הבית", שנועדה להיות הגרסה העזתית של חומת מגן, אך הוחלט לא להוציא אותה לפועל עקב החשש מסיכון מוגבר לחיילי צה"ל יותר מאשר ביו"ש. אמנם במסגרת עופרת יצוקה וצוק איתן היתה כניסה קרקעית של כוחות לרצועה, אך בשני המקרים היא היתה קצרת מועד.

אותו חשש מהתבוססות בביצה העזתית הוצדק בעקביות, עד לשבת האחרונה. מתקפת הטרור הרצחנית חוללה שידוד מערכות, שבעקבותיו חלחלה ההבנה כי זמנים קשים מצריכים אמצעים קיצוניים.

לתמרון קרקעי רחב ברצועת עזה במסגרת המלחמה הנוכחית יהיו כמה תכליות:

התכלית האסטרטגית - ניסיון העבר הוכיח שאין אפשרות להגיע להישגים צבאיים משמעותיים באמצעות אש מנגד בלבד, ושאין תחליף לכיבוש שטח לשם שליטה בתנועה ממנו ואליו. יודגש כי שחרור החטופים בפעולה צבאית בלחימה קרקעית נראה, לפי שעה, כתרחיש לא סביר, אך תפיסתם של נכסים חיוניים לחמאס, האפשרית רק במסגרת פעולה קרקעית, עשויה לשמש קלף מיקוח במשא ומתן עם הארגון.

התכלית המורלית - הישגים צבאיים משמעותיים הם קריטיים כעת לשיקום מצב הרוח הלאומי השפוף והאמון הציבורי בצה"ל. אין צורך בסקרי דעת קהל כדי לאמוד את הלכי הרוח השוררים בישראל: יגון עמוק, חרון אף, חוסר אונים ומשבר אמון ביחס לצה"ל. הציבור הישראלי זקוק - ודורש - לראות התאוששות ביכולות לוחמת היבשה של צה"ל מצד אחד, וכתישתו עד דק של חמאס מצד שני.

שחרור החטופים בפעולה צבאית בלחימה קרקעית נראה, לפי שעה, כתרחיש לא סביר, אך תפיסתם של נכסים חיוניים לחמאס, האפשרית רק במסגרת פעולה קרקעית, עשויה לשמש קלף מיקוח במשא ומתן עם הארגון

התכלית ההרתעתית - מי שממתינים גם הם כרגע לצעד הבא של ישראל הם איראן, חיזבאללה והפלשתינים בגדה. צה"ל אמנם הגביר משמעותית את התקיפות האוויריות על רצועת עזה, אך סביר להניח שהסתפקות בתקיפות מהאוויר, עצומות ככל שיהיו, תיתפס כתגובה רופסת בקרב אויביה של ישראל ועשויה להניע אותם להצטרף למלחמה נגדה.

המחיר האנושי של פעולה קרקעית כבד. מעבר לאתגר לחימה בשטח בנוי מהצפופים בעולם, ניתן להניח שבחמאס נערכו לאפשרות פלישה קרקעית ישראלית לרצועה וכבר הכינו "קבלת פנים" לכוחות צה"ל, מתחת לקרקע ומעליה. אלא שנראה כי אין מנוס. העלייה החדה בתפיסת האיום מצד חמאס, לצד הלגיטימציה הפנימית והבינלאומית, מעניקות לישראל הזדמנות לשפר את תמונת המצב העגומה.