"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בדרך אל הקרקע

ניסיון העבר הוכיח שאין אפשרות להגיע להישגים צבאיים משמעותיים באמצעות אש מנגד בלבד • לכן אין תחליף לכיבוש שטח לשם שליטה בתנועה ממנו ואליו - גם אם המחיר יהיה כבד

0השמעה
הלוחמים ממתינים לכניסה הקרקעית לעזה
הלוחמים ממתינים לכניסה הקרקעית לעזה, צילום: אי.פי.אי

ביום שני האחרון, רק כ־50 שעות לאחר שפרצו לראשונה מחבלי חמאס אל תוך שטח ישראל,הודיע דובר צה"ל שהושגה שליטה מלאה בעוטף עזה. כעת צה"ל מתכנן את השלב הבא והבלתי נמנע: תמרון קרקעי רחב לתוך רצועת עזה.

בניגוד לעימותי העבר מול חמאס, הפעם נראה שבכוונת הדרג המדיני להורות על יציאה למהלך כזה, כפי שניתן להתרשם הן מגיוס המילואים הנרחב והן מהדיווחים שלפיהם רה"מ נתניהו הודיעלנשיא ביידןעל כוונתו לעשות כן.

רתיעה מפניהוצאת תמרון קרקעילפועל היא מאפיין עקבי למדי של מדיניות השימוש בכוח בישראל בעשורים האחרונים, ובייחוד כשזה מגיע לרצועת עזה: למשל, במהלך האינתיפאדה השנייה גובשה במטכ"ל תוכנית "מגן הבית", שנועדה להיות הגרסה העזתית של חומת מגן, אך הוחלט לא להוציא אותה לפועל עקב החשש מסיכון מוגבר לחיילי צה"ל יותר מאשר ביו"ש. אמנם במסגרת עופרת יצוקה וצוק איתן היתה כניסה קרקעית של כוחות לרצועה, אך בשני המקרים היא היתה קצרת מועד.

אותו חשש מהתבוססות בביצה העזתית הוצדק בעקביות, עד לשבת האחרונה. מתקפת הטרור הרצחנית חוללה שידוד מערכות, שבעקבותיו חלחלה ההבנה כי זמנים קשים מצריכים אמצעים קיצוניים.

לתמרון קרקעי רחב ברצועת עזה במסגרת המלחמה הנוכחית יהיו כמה תכליות:

התכלית האסטרטגית - ניסיון העבר הוכיח שאין אפשרות להגיע להישגים צבאיים משמעותיים באמצעות אש מנגד בלבד, ושאין תחליף לכיבוש שטח לשם שליטה בתנועה ממנו ואליו. יודגש כי שחרור החטופים בפעולה צבאית בלחימה קרקעית נראה, לפי שעה, כתרחיש לא סביר, אך תפיסתם של נכסים חיוניים לחמאס, האפשרית רק במסגרת פעולה קרקעית, עשויה לשמש קלף מיקוח במשא ומתן עם הארגון.

התכלית המורלית - הישגים צבאיים משמעותיים הם קריטיים כעת לשיקום מצב הרוח הלאומי השפוף והאמון הציבורי בצה"ל. אין צורך בסקרי דעת קהל כדי לאמוד את הלכי הרוח השוררים בישראל: יגון עמוק, חרון אף, חוסר אונים ומשבר אמון ביחס לצה"ל. הציבור הישראלי זקוק - ודורש - לראות התאוששות ביכולות לוחמת היבשה של צה"ל מצד אחד, וכתישתו עד דק של חמאס מצד שני.

שחרור החטופים בפעולה צבאית בלחימה קרקעית נראה, לפי שעה, כתרחיש לא סביר, אך תפיסתם של נכסים חיוניים לחמאס, האפשרית רק במסגרת פעולה קרקעית, עשויה לשמש קלף מיקוח במשא ומתן עם הארגון

התכלית ההרתעתית - מי שממתינים גם הם כרגע לצעד הבא של ישראל הם איראן, חיזבאללה והפלשתינים בגדה. צה"ל אמנם הגביר משמעותית את התקיפות האוויריות על רצועת עזה, אך סביר להניח שהסתפקות בתקיפות מהאוויר, עצומות ככל שיהיו, תיתפס כתגובה רופסת בקרב אויביה של ישראל ועשויה להניע אותם להצטרף למלחמה נגדה.

המחיר האנושי של פעולה קרקעית כבד. מעבר לאתגר לחימה בשטח בנוי מהצפופים בעולם, ניתן להניח שבחמאס נערכו לאפשרות פלישה קרקעית ישראלית לרצועה וכבר הכינו "קבלת פנים" לכוחות צה"ל, מתחת לקרקע ומעליה. אלא שנראה כי אין מנוס. העלייה החדה בתפיסת האיום מצד חמאס, לצד הלגיטימציה הפנימית והבינלאומית, מעניקות לישראל הזדמנות לשפר את תמונת המצב העגומה.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ד"ר פנינה שוקר

ד"ר פנינה שוקר היא חוקרת במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ומרצה במרכז האקדמי "שלם"

כדאילהכיר