ערבים, צאו מהכנסת - לכו לוועדת המעקב

המשבר המנהיגותי של הציבור הערבי הוא לא חדש, אך הוא מתגלה בכל פעם בממדים מדאיגים יותר. גילוי כזה היה השבוע, בעקבות ההכרזה של ועדת המעקב לענייני הציבור הערבי בישראלעל שביתה כללית.

ועדת המעקב מתיימרת - אך לא מצליחה - לייצג 2 מיליון אזרחים. עםפתיחת שנת הלימודים, במקום שהילדים יחגגו את תחילת השנה, או לכל הפחות יתכנסו עם צוותי החינוך וההוראה, הם נשלחו להאריך את החופש הגדול במקרה הטוב, ובמקרה הגרוע - לשוטט ברחובות.

השביתה הוכרזה בעקבותרציחת איש דת מכפר קרע, רצח שהתרחש שעות מעטות אחרי שנרצחו שני צעירים - אחד מהם בן 13. ועדת המעקב העליונה הכריזה על שביתת מחאה, אך רובו המכריע של הציבור לא נענה לקריאה ולא כיבד את החלטת ההנהגה, למעט הרשויות המקומיות ומערכת החינוך.

בכל מקום בעולם, ובמיוחד בקרב מיעוטים אתניים, כשההנהגה נכשלת לאורך שנים - היא נסוגה לאחור, מתפטרת ומעבירה את המושכות לדור הצעיר. רק בפוליטיקה הערבית בישראל הדברים הם הפוכים: ככל שההנהגה נוחלת כישלונות עמוקים יותר, כך היא נאחזת יותר בכיסא ובתפקיד.

נכון, אין להנהגה הערבית הרבה מה לעשות מול האלימות והפשיעה המשתוללות בחברה הערבית. תפקידה של המדינה הוא אפקטיבי הרבה יותר ויש לה סמכויות משמעותיות יותר, אך על ההנהגה הערבית לקום ולעשות מעשה. הוצאת הודעות גינוי והכרזות על שביתה אינן הפתרון. על ההנהגה הערבית לקרוא לילד בשמו, או במקרה הזה - לקרוא לארגוני הפשיעה ולמשפחות הפשע בשמם, ולהכריז עליהם את החרם המתבקש.

משבר המנהיגות הערבי לא התחיל בשנה האחרונה, וגם לא בעקבות גל הפשיעה והאלימות. אלה רק מהווים הוכחה לכך שהמנהיגות הערבית נמצאת במשבר ובכשל תדמיתי חריף

מכיוון שמדובר בצעד שדורש הרבה אומץ לב, נראה שהחלק המאוים מהמנהיגות הערבית לא יעז לעשות צעד כזה. גם החלק שלא מאוים, אך שחושש להיות כזה, לא יעז לצאת מגדרו.

משבר המנהיגות הערבי לא התחיל בשנה האחרונה, וגם לא בעקבות גל הפשיעה והאלימות. אלה רק מהווים הוכחה לכך שהמנהיגות הערבית נמצאת במשבר ובכשל תדמיתי חריף. נדרשת באופן מיידי התארגנות צעירה שתחליף את המנהיגות - במיוחד בוועדת המעקב העליונה לענייני הציבור הערבי - תהפוך את הוועדה לגוף שמאגד את החברה הערבית על כל גווניה, ותכריז עליו כארגון המייצג של הציבור הערבי. הארגון יצטרך להתארגן לבחירות ישירות של הוועדה, ואף לשקול את הזנחת הזירה הפרלמנטרית ואת ההתמודדות לכנסת, לפחות לפרק זמן של כמה שנים.

זאת, בשל חוסר ההשפעה הכמעט מוחלט של כל המפלגות הערביות וחברי הכנסת הערבים בפעילות הפרלמנטרית בשלושת העשורים האחרונים, ואולי אף מאז הקמת המדינה.

ועדת המעקב יכולה לערוך רפורמה פנימית גדולה. המנהיגות שתיבחר תאגד בתוכה ראשי רשויות ערביות, דרוזיות ובדואיות שעתידים להיבחר בעוד פחות מחודשיים בבחירות המוניציפליות, ולצרף גם את ארגוני המגזר השלישי. המנהיגות החדשה תפעל לקבלת הכרה רשמית מהמדינה, כגוף המייצג חמישית מאזרחי ישראל.