"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אור אדום לתוכנית רמזור

לא ניתן לטעון, בשם המלחמה בפשיעה, שיש למנוע תקציבים מהרשויות המקומיות הערביות, כאשר מנגנוני הבקרה והתשלומים נמצאים בעיקר בידי הממשלה יותר מ־20 שנה • שהרי בכל הרשויות הערביות ישנו חשב מלווה

,עודכן
0השמעה
בצלאל סמוטריץ', צילום: אורן בן חקון

השבוע נחשפה תוכנית שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' - שזכתה לשם "רמזור". נטען כי היא מיועדת למלחמה בפשיעה בחברה הערבית, אך הלכה למעשה היא ריקה מתוכן, ונראה כי היא הסולם שניתן לשר האוצר כדי לרדת בעזרתו מהעץ הגבוה שעליו טיפס.

כזכור,הוא התנגד להעברת התקציבים לחברה הערבית, בעיקר בזירה הביטחונית והבינלאומית מול ה־OECD, ארגון שישראל חפצה להצטרף אליו אך מציב בתמורה תנאים ודרישות לשיפור מצבם של הערבים אזרחי המדינה.

חבל שכבוד השר אינו מבחין בין עמדתו האישית המפורסמת שנים רבות ועיקרה עליונות יהודית, לבין מאבק אמיתי בארגוני הפשיעה ומניעת השתלטותם על משאבי הרשויות הערביות. גם אם עמדת השר נכונה, הרי שהיא מונעת מהשיקול הלא נכון. גופי האכיפה כשלו גם בשל עצימת העיניים בחברה הערבית.

יותר מ־20 שנה למשרד הפנים ולמשרד האוצר יש נציג קבוע בכל הרשויות המקומיות הערביות. לנציג הזה ניתן התואר "חשב מלווה", והרשות המקומית לא יכולה לשלם או לפרוע אף חוב ואינה רשאית להעסיק עובד בלי אישורו וחתימתו. את שכרו משלם משרד הפנים, אז אם מדברים היום על כישלון, ויש כזה, משרדי הממשלה צריכים לעשות בדק בית קודם כל מול אנשי אמונם, שנשלחו כדי לשמור על הקופה הציבורית, ונראה שנכשלו.

רק במדינת עולם שלישי או במדינה שבה שולט משטר לא דמוקרטי של מודיעין וארגוני ביון, מאפשרים לגוף המודיעין - במקרה שלנו לשב"כ - להיות חלק מהחלטות הממשלה. לא כדי לתמוך בה, אלא כדי לבטל ולמנוע החלטות של שרים שסדר היום שלהם אנטי־ערבי מוצהר וכדי להעביר תקציבים למיעוט לאומי ואתני.

נוצר מצב שבו הארגון ששם את הערבים תחת זכוכית מגדלת, דוחף להעברת תקציבים אליהם. זה מעורר תמיהה גדולה מאוד: כיצד הממשלה יכולה לתפקד אם כך המצב, והאם שרי הממשלה הקיצוניים יודעים לאן החלטותיהם עלולות להביא חמישית מאזרחי המדינה.

יש בעיה ברשויות המקומיות, לא רק הערביות. כך התנהל ומתנהל השלטון המקומי בישראל כבר עשרות שנים. לא מעט בכירים ברשויות המקומיות שדרגו את מעמדם לח"כים ולשרים, נפתחו נגדם חקירות והוגשו כתבי אישום. אחד מהם, אהוד אולמרט, שהיה גם ראש ממשלה, נשפט על תקופת כהונתו כראש עיר ולא כראש ממשלה. הנתונים מעידים באופן ברור כי נבחרי הציבור בשלטון המקומי בחברה היהודית נחקרו ונשפטו הרבה יותר מאשר נבחרי הציבור הערבים.

לא ניתן לטעון, בשם המלחמה בפשיעה, שיש למנוע תקציבים מהרשויות המקומיות הערביות, כאשר מנגנוני הבקרה והתשלומים נמצאים בעיקר בידי הממשלה יותר מ־20 שנה; כמו כן, לכל רשות חשבונות בנק ייעודיים לפרויקטים שונים, שמהם לא ניתן להוציא כסף ללא הזמנות רכש, הסכמים חתומים מהיועץ המשפטי של הרשות, מהחשב המלווה, מהגזבר או המנכ"ל, ואם אין אישור לנחיצות משרה מהגורמים המוסמכים במשרדי הממשלה השונים.

תוכנית "רמזור" מעלה שאלות רבות, ובראשן: מי אמור להגדיר את הרשות, האם ניתן לערער, ולמי?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר