להוריד רגל מהגז

מדינת ישראל מחזיקה במאגרי הגזבמים הכלכליים כנאמן הציבור, וחלה עליה החובה לנהל ולנצל אותם לטובת כולנו.

במקרה הזה המשמעות היא החלפת הפחם, שהיה המקור העיקרי של אנרגיה וגרם לזיהום אוויר, לתחלואה ולהחרפת שינוי האקלים. גם לגז - אשר המרכיב העיקרי שלו הוא מתאן והוא למעשה דלק מאובן (פוסילי), שבדומה לנפט מקורו בפירוק שאריות של יצורים חיים מתחת לקרקעית הים במשך מיליוני שנים - יש השלכות קשות: גז פולט פחות מזהמים הפוגעים בבריאות האדם לעומת פחם, מזוט וסולר. לכן החברה להגנת הטבע ראתה במאגרי הגז שהתגלו בעשור הקודם "אנרגיית מעבר" שחשוב לנצל אותה לתקופת הביניים, עד שהמשק הישראלי יבסס תשתית לאנרגיות נקיות.

המעבר מפחם לגז אמנם משפר את איכות האוויר, אך השימוש בגז פולט גזי חממה שמחריפים את משבר האקלים, ומדינות העולם נמצאות בגמילה ממנו, כמו גם מהפחם ומהנפט. כמו כן, הפקת הגז מצריכה תשתיות מורכבות שפוגעות בטבע הימי. בד בבד, אנרגיות מתחדשות הפכו זולות וזמינות, במיוחד אנרגיה סולארית.

לכן בישראל של שנת 2023 זה לא נכון כלכלית, סביבתית וציבורית לצאת לחפש ולפתח מאגרי גז חדשים, ובטח שאין לייצא גז מהמאגרים הישראליים. יש להמשיך לנצל את מאגרי הגז הקיימים לצורכי המשק הישראלי.

למרות זאת, משרד האנרגיה מתדלק את משבר האקלים, שמשפיע כבר היום על כל מי שחי בישראל - שריפות, הצפות, גלי חום שהולכים ומתעצמים, בצורות ויובש שפוגעים בחקלאות הישראלית.

במקום שמדינת ישראל תיערך להשלכות משבר האקלים ותפעל להפחית פליטות - מדינת ישראל הולכת בכיוון ההפוך, וממש בימים אלו משרד האנרגיה מקדם שיווק של יותר מרבע משטח המים הכלכליים של ישראל, כ־6,000 קמ"ר, לחיפושי גז ונפט חדשים. זו החלטה שתלווה אותנו ל־30 השנים הקרובות לפחות, ומצער מאוד שהיא התקבלה בלי בחינה אקלימית או כלכלית. במקום להשקיע באנרגיות נקיות, בהתייעלות אנרגטית ובחדשנות, משרד האנרגיה מבקש להפוך את הים התיכון הישראלי למפעל דלקים ענק שיחריף את משבר האקלים ויהרוס את הים. הציבור הישראלי ישלם את המחיר, ואת הרווח יקצרו תאגידי הגז, שברובם הם בכלל בבעלות זרה.

אז מה עושים? ראשית, דורשים משר האנרגיה להקפיא חיפושים של מאגרי גז חדשים עד לבחינת השיקולים והאקלימיים; שנית, דורשים שיתוף ציבור שיציג את ההשלכות האקלימיות ארוכות הטווח; שלישית, עוצרים את הקמת האסדה החדשה וצינור הגז ליצוא, המתוכננים מול חופי חוף הכרמל. אלו מיזמי תשתית ענקיים והחלטה אקלימית דרמטית, ומי שצריך לקבל את ההחלטה הזו הוא גוף התכנון הלאומי - המועצה הארצית לתכנון ובנייה, ולא רשות רישוי הגז של מחוז חיפה.

אנחנו קוראות למשרד האנרגיה ולמועצת הנפט: הרחבת קידוחי הגז, בניית האסדה והנחת צינור ליצוא הן אסון אקלימי ופגיעה בביטחון האנרגטי. חייבים לתכנן מחדש את משק האנרגיה של ישראל.