בידינו להרחיק את המלחמה!

גם בשעה שהצבא פוגע במחבלים יש מי שיוצאים נגד אלוף הפיקוד, מפקד האוגדה ומפקדי החטיבות, משמאל ומימין • הם מובילים להחלשת צה"ל ולהחלשת המפקדים

חיילי צה"ל בגבול הצפוני עם לבנון, צילום: אי.אף.פי

בשבועות האחרונים הוכנס צה"ל ביתר שאת למאבק הפוליטי - מצד אחד מילואימניקים שבוחרים להפסיק את התנדבותם על רקע המאבק בהפיכה המשפטית, מהצד השני ביקורת ארסית מצד תומכי הרפורמה ואובדן ממלכתיות תוך אמירות כנגד הרמטכ"ל וקציניו.

בשעה שאלה וגם אלה חובטים בצה"ל, חיזבאללה ותומכיו מקדמים כוחות, מתבססים על הגבול, מערערים את הביטחון של התושבים ומחכים לרגע שבו ירגישו שהיכינו די זה בזה ויבקשו לנצל את שעת הכושר הזו כדי לפתוח במלחמה.

הכנסת צה"ל למאבק הפוליטי מחלישה אותו, פוגעת בחופש הפעולה שלו ומובילה לקיפאון שסופו מלחמה. בידינו, ביחד, להוציא את צה"ל מהמאבק הפוליטי ולהרחיק את המלחמה.

"נהוג היה לחשוב שאי אפשר לנצח את ישראל ושהצבא שלה בלתי מובס, וככזאת מדינות האזור קיבלו את הקיום שלה כעובדה מוגמרת שאי אפשר לחסל. היום הזה ספציפית הוא היום הגרוע ביותר בתולדות ישראל, כפי שחלק מהישראלים מעידים. היום הזה מציב את המדינה במסלול להיעלמות". דברים אלה שובצו בנאומו של מנהיג חיזבאללה נסראללה בדברים שנשא לרגל ימי העאשורא, שעה שבישראל הצביעו על צמצום עילת הסבירות. בכלי תקשורת ערביים אחרים הדגישו את דילמת אנשי המילואים ואת הביקורות כלפי מפקדי הצבא.

אנשי דת מוסלמים דורשים במסגדים ומעניקים פרשנות דתית לקרע החברתי בישראל. לתפיסתם מדובר בהתממשות נבואות, ובקרוב תגיע העת של המוסלמי המאמין לנצל את שעת הכושר ולעזור לאללה להביא לקיצה של הישות הציונית.

תארו לעצמכם שאחת מאין־סוף ההתגרויות בגבול הצפון מתפתחת ברגע לחילופי אש ולנפגעים. זה יכול לקרות ממש עכשיו. עד כמה חופשי יהיה הצבא לקבל החלטות כיצד להגיב לאירוע שהתרחש זה עתה? עד כמה יהיה חופשי ליזום או להבליג? כל החלטה שתתקבל תזכה מייד לביקורת שספק אם תהיה עניינית. אם ייזום צה"ל מהלך צבאי - יהיו מי שיצעקו שהמהלך נועד לשרת את ראש הממשלה ואת התומכים בהפיכה המשפטית. אם יחליט צה"ל להבליג, יעמדו התומכים ברפורמה המשפטית ויצעקו שההבלגה נובעת מחולשת הפיקוד, מכך שהתעלם מהמתנדבים שהודיעו על הפסקת התנדבותם. הם ידגישו שהמחאות הובילו את האויב להרגיש שאנחנו חלשים. כבר עתה, לנוכח התעצמות חיזבאללה, נמצא הצבא ב"מלכוד", שכן בשל דחיקתו למאבק הפוליטי הוא אינו משוחרר דיו בקבלת ההחלטות כיצד לנהוג כלפי פרובוקציות חיזבאללה. הקיפאון הזה דומה במידה מסוימת למתרחש ביהודה ושומרון - הצבא מתוח בגזרות השונות עד הקצה, עם גדודי סדיר ומילואים, מבצעים מיוחדים, ועוד.

ואולם גם בשעה שהוא פוגע במאות מחבלים יש מי שיוצאים נגד אלוף הפיקוד, מפקד האוגדה ומפקדי החטיבות. אלה שיוצאים נגדם משמאל ומימין מובילים להחלשת צה"ל ולהחלשת המפקדים.

יגאל אלון אמר: "אני יכול למנותך למ"כ, אבל את הסמכות תצטרך לקבל מהטוראים". על רקע הביקורות נגד הרמטכ"ל והאלופים, אי־התייצבות וקריאות הפסקת ההתנדבות בצה"ל - חייבת לעלות השאלה כיצד מביטים כיום הטוראים במפקדים הנמצאים תחת חיצי ביקורת. כיצד מביטים המתגייסים החדשים לצה"ל, שעה שבכירים בממשלה קוראים קריאות נגד הרמטכ"ל, ומה עליהם להפנים בבואם להתגייס? טימאנו את המקום הקדוש ביותר לחברה הישראלית, והתוצאה היא אחת - האויב מרים ראש.

שעה שהתותחים עדיין לא רועמים עוד אפשר לתקן. חובה לתקן. צריך להחליט שהצבא ומפקדיו אינם כלי על לוח השחמט הפוליטי. אם נמשיך ונערער את המקום החשוב שנקרא צה"ל - נערער הלכה למעשה את ביטחון ישראל, והמלחמה בוא תבוא. בידינו לשנות, בידינו להרחיק את המלחמה, ובשביל זה צריך להרחיק את צה"ל מהפוליטיקה, ולהפך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר