"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אקורד הסיום של הנשיאה חיות

ליבי יוצא אל אסתר חיות • היא חרוצה וידענית ופסקי הדין שלה בהירים ונשענים על תקדימים • קרוב לוודאי שלא כך רצתה לסיים את תפקידה • יש להניח שתרצה לכתוב פסק דין מהדהד בדיון בבחוק הנבצרות

,עודכן
0השמעה
נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, צילום: נעם ריבקין פנטון

קו מרירות ואולי עצב היה משוך על פניה שלנשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, בשבתה בדיון עלחוק הנבצרות.

הדיון הועבר בשידור חי וניתן היה לעקוב אחרי כל הבעת פנים. בניגוד למזג השיפוטי הידוע שלה, היא סנטה בעורכי הדין, הקניטה אותם, גערה בהם, ועשתה להם חיים לגמרי לא קלים.

כל אחד מן הצדדים בא לשם כדי לתת את הצגת חייו. כך עורכי הדין וכך גם השופטים, ובעיקר חיות והמשנה שלה השופט פוגלמן. לעומתם, מי שאמור להחליף את חיות בנשיאות, השופט עמית, בעיקר האזין.

כשצפיתי בדיון המרתק, שנמשך לא מעט שעות, יצא ליבי אל הנשיאה חיות. לא כך רצתה לסיים. באוקטובר 2017 היא מונתה לתפקידה הרם. כבר כשמונתה לעליון ב־2003, ובגלל השיטה הנוהגת למינוי נשיאי העליון, ידעה שנגזר עליה לעמוד בראש הרשות השופטת בשנת 2017 ולכהן בתפקיד עד 16 באוקטובר 2023, אז ימלאו לה 70. היא הכינה עצמה לתפקיד. חרוצה וידענית. פסקי הדין שלה בהירים ונשענים על תקדימים. היא אולי לא תיחשב לפורצת דרך כמו אהרן ברק, אבל תיזכר כמי שנלחמה נגד הפליה ובעד שוויון, ולא חששה להתעמת או להוריד את הרגל מהגז כשצריך. ולמי שמחפשים סימנים - הרי שמתוך 20 חוקים וסעיפי חוק שנפסלו בבג"ץ, ב־14 מקרים חיות היתה בעד הפסילה.

שופטי בית המשפט העליון נוהגים לכתוב פס"ד אחרון שמטרתו להטביע חותם. למגינת ליבה נקלעה כעת חיות להתנגשות בין הרשות השופטת לבין הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. שורה של חוקים חדשים - חוק הנבצרות, חוק טבריה, ביטול עילת הסבירות ועוד הונחו לפתחה דווקא כשנותר לה פרק זמן קצר מאוד עד לתום כהונתה. נציין שלכל שופט פורש נתונים שלושה חודשים נוספים להשלמת פסקי הדין שבהם ישב בדין.

בכל הדיונים הללו הציבה חיות את עצמה בראש הדיון, והדיון בחוק ביטול עילת הסבירות נקבע על ידיה להרכב המלא של העליון.

הדיון בחוק הנבצרות, שהחל בשבוע שעבר, עבר לדיון בהרכב של 11 שופטים וגם הוא יידון בחודש הבא.

אם נתייחס ללוחות הזמנים של חיות, ניתן לקבוע שהתנגשות הטיטאנים בין הרשות השופטת לבין המבצעת והמחוקקת תתרחש לקראת סוף השנה או לכל היותר עד 17 בינואר. הסבר קצר - הדיון בביטול חוק הנבצרות נקבע ל־12 בספטמבר. כחודש לאחר מכן, ב־17 באוקטובר, חיות מסיימת את כהונתה, ושמורים לה שלושה חודשים לכתוב את פסק הדין. כלומר, עד מקסימום 17 בינואר.

יש להניח שחיות תרצה לכתוב פסק דין מהדהד, שיותיר חותם. לא בכל יום בג"ץ מתעסק בחוקי יסוד. ומבלי לנסות לנחש מה תהיה עמדתה, ליבי יוצא אליה. למי שגדלה במעברה בהרצליה להורים ניצולי שואה, שהתגרשו כשהיתה תינוקת, חייתה אצל סבה וסבתה עד גיל 17, אז עברה לגור באילת עם אמה שנישאה בשנית.

חיות, ציונית גאה, שמאוד אוהבת ערבי שירה בציבור, מאז שירותה בלהקת פיקוד מרכז, תכתוב את שיר חייה ואולי גם שיר שישנה את חיינו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר