"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דיסקין: בין לא־סרבנות ללא־סייבר

דיסקין לא לבד בשורת הגנרלים שקוראים לסרבנות והפסקת התנדבות, הוא איתם גם בשורת המשרתים לשעבר שנכשלו בעסקים • למה ישראל אשמה?

,עודכן
0השמעה
ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, צילום: אורן נחשון

ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקיןהצטרף השבוע לגל הקריאות התומכות בסרבנותנוכח חקיקת הרפורמה המשפטית.

תוך שימוש בתרגיל הסמנטי שלא מגדיר את אי־ההתייצבות לשירות כסרבנות אלא כ"הפסקת התנדבות" הצהיר דיסקין כי מדובר ב"מעשה הנכון", ותלה את קריאתו להפסיק לשרת בכך ש"זמנים בלתי רגילים דורשים מעשים בלתי רגילים".

דיסקין, כמובן, אינו עומד בדד במקהלת הקריאות לחדול משירות מילואים. לצידו עומדים אנשי ביטחון נוספים המבצעים קו שני לטענות מסוג דומה, וישנה עוד מקהלה אחת שבה דיסקין עומד בשורה אחת עם אנשי ביטחון נוספים שלהם מאפיינים דומים, והיא מקהלת הכישלון בתחום העסקים.

לפני כחודש הודיעה חברת הסייבר "אופורה" שבה היה שותף דיסקין על סגירה צפויה ופיטורי כל עובדיה. מיליוני הדולרים שגויסו לצורך פיתוח החברה ירדו למעשה לטמיון. החברה הוקמה ב־2020 והיתה אמורה לאתר ולנטר עברייני סייבר בזמן אמת, אך נכשלה בפיתוח מוצר ראוי למכירה.

כישלונות עסקיים דומים רשמו בין היתר דן חלוץ, שבית הספר לטיסה שהקים פשט באופן מעשי את הרגל, ויחד איתו ירדו לטמיון חסכונות של לקוחות זועמים וכספי משקיעים; בני גנץ ורם בן ברק, שחברת "הממד החמישי"שהיו מבכיריה נסגרה, חרף הקשרים הענפים של ראשיה, שסייעו לחברה לקבל גישה למאגרים ולמערכות של משטרת ישראל תמורת עשרות מיליוני שקלים. גם הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט הציג תוצאות חלביות למדי, בלשון המעטה, בתפקיד יו"ר דירקטוריון "סטורג' דרופ", העוסקת באגירת אנרגיה. איזנקוט, חשוב להדגיש, גם זכה לשכר צנוע יחסית לאדם בעל רזומה ומעמד מהסוג שהביא לתפקיד.

אין כמובן בושה בכישלון בתחום העסקי, ודאי שהדבר אינו מפחית משירותם ומגבורתם של ראשי מערכות הביטחון שעשו חיל בתחום המבצעי, אך הפגינו יכולות ירודות בניהול מערכות גדולות בשוק העסקי. עם זאת, יש בתופעת הגנרלים הכושלים כדי להצביע על חוסר יכולתם להתרגל, להבין ולפעול כשהם יוצאים מעולמם הביטחוני, הבנוי מהיררכיות קשיחות וממתן פקודות, כדי לנהל ממשק מול העולם האזרחי.

השאיפה לבצע קפיצה קלה וחלקה מיקום אחד למשנהו נועדה לכישלון. הדבר נכון כשהם נכנסים ללשכות של ניהול חברות ונכון גם כשהם טובלים את רגליהם בביצה הפוליטית, מנסים לכפות את דעתם בתחומים שבהם לא עסקו מעולם, ושמים את עצמם מעל לאזרח הפשוט המבקש לממש את תפיסת העולם שלו באמצעות הטלת פתק בקלפי.

אין ולו יתרון אחד - וספק יותר מגדול אם ראוי שיהיה כזה בדמוקרטיה - לגנרל בדימוס על פני כל אזרח אחר. היתרון היחיד המעניק לביטחוניסטים של אתמול זכויות יתר בדיון האזרחי, בדומה לזה הפותח להם דלתות בשוק העסקי, מבוסס אך ורק על ההילה שהקיפה אותם בזמן שהיו במדים או מוצללים כבכירים בשירותים חשאיים.

הילות, כידוע, אינן כלי להכתבת מדיניות. הן מיסטיקה, אשליה שסופה כישלון ודמעות, ובטח לא מספקות הגנה או צידוק למי שתומכים באנרכיה ובסרבנות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר