"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מדינת אפרטהייד

כוח רב ללא פיקוח וריסון, המרוכז בישות אחת, מגדיל דרמטית את הסיכוי להשחתה • השחתת יסודות שלטון החוק מתבצעת על ידי "שומרי הסף" עצמם

,עודכן
0השמעה
נתניהו ובהרב-מיארה, צילום: אורן בן חקון, הרצי שפירא

בעוד במדינת ישראל נוקטים לאחרונה "שומרי הסף" - היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה וגורמי אכיפת החוק - מדיניות אפרטהייד מובהקת, הנוהגת איפה ואיפה באכיפת החוק בין אזרחים על רקע השתייכותם למגזרים שונים והיותם בעלי השקפה פוליטית שונה, התכנסה הממשלה לישיבה מיוחדת עם ראשי מערכת אכיפת החוק. זאת, כדי לקבל דין וחשבון על פעולות האכיפה שננקטו עד כה ועל אלה הצפויות להינקט בשל הכרזות מובילי המחאה על חסימות כבישים ועל השביתה הבלתי חוקית במשק, המתוכננת להיום.

כינוס הישיבה, בצעד מתבקש, היה לצנינים בעיני ראש האופוזיציה יאיר־"אנשים אחרים"־לפיד, אשר כינה את הישיבהכלא פחות מ"ניסיון לינץ'" ביועצת המשפטית לממשלה. "ישיבת העליהום", זעקו הכותרות, ובזה אחר זה התגייסו חברי אופוזיציה לתמוך ביועמ"שית ולגבות ללא כחל ושרק את "המערכת". בכך חשפו שוב את בערותם הדמוקרטית הבסיסית באשר לתפקיד נבחרי הציבור ושרי הממשלה - שהוא לפקח על גורמי אכיפת החוק הבלתי נבחרים ועל אופן יישום החוק ומדיניות האכיפה על ידי פקידי הרשות המבצעת. את הדין וחשבון שמבקשת הממשלה לקבל, מחויבת בהרב־מיארה לספק, ובאופן מלא.

שרי הממשלה דרשו הסברים מהיועמ"שית כיצד זה שחרדי, מתיישב או בן העדה האתיופית המבקש למחות נגד מדיניות ממשלתית, לחסום כבישים או לקרוא למרי אזרחי, יעמוד מול מערכת אכיפת החוק שתגבה ממנו מחיר מלא ביעילות מרשימה. אזרח כזה יושלך בזמן אל רצפת הזינזאנה ויוגש נגדו, כבר למחרת בבוקר, כתב אישום בגין סיכון חיי אדם או המרדה. אך במחאה הנוכחית, הנוקטת אותה הדרך ואותם האמצעים בדיוק, אך מתבצעת על ידי הנאורים, הנכונים ויפי הבלורית והתואר - המוחים נהנים מפטור מלא מהדין. אפס אכיפה. אפס שוויון בפני החוק.

במשך עשורים פמפמו לנו ללא הרף שהפרקליטות, היועמ"שים, פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה הםשומרי הסף, הממונים על האינטרס הציבורי. "מגיני הפלדה של שלטון החוק" מפני הפוליטיקאים המושחתים, נטען. עמדה אנטי־דמוקרטית זו היתה התירוץ וההצדקה לריכוז כוח אדיר ליועמ"ש, על חשבון נבחרי הציבור, באמצעות פסיקות בג"ץ וללא כל מקור בחוק.ביטוי מזוקק לכך מצוי בדבריו של השופט אהרן ברק: "תפקיד היועץ חשוב לאין ערוך מתפקיד שופט בבית המשפט העליון... כיועץ אתה יחיד, ולא בתפקיד של ביקורת, אלא אתה הוא זה שמקבל את ההחלטות... בעת כהונתי כיועץ כתבו בעיתונים שאני 'מנכ"ל המדינה'. כשעברתי מתפקיד היועץ לכהונה בבית המשפט העליון, זו היתה נפילה מאוד גדולה"(מובא בספרה של דינה זילבר, "בשם החוק").

כוח רב ללא פיקוח וריסון, המרוכז בישות אחת, מגדיל דרמטית את הסיכוי להשחתה. המציאות הנוכחית ברורה, הרוביקון נחצה.

השחתת יסודות שלטון החוק מתבצעת על ידי "שומרי הסף" עצמם, אשר בפיהם "דמוקרטיה ושוויון" ובמעשיהם אפליה חריפה ובוטה במדיניות אכיפה בררנית ההולמת משטרים אפלים.

חובתה העליונה של הממשלה לוודא ולשמור על האינטרס הציבורי - שלטון החוק, ובליבו השוויון בפני החוק. דין אחד לכולם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יסכה בינה

עו"ד יסכה בינה היא מרצה למשפט וראש התנועה למשילות ודמוקרטיה

כדאילהכיר