"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מיכאלי, התנ"ך שייך גם לחילונים

יו"ר העבודה טענה שמה שמבדיל דמוקרטיה מימי התנ"ך הוא עיקרון שלטון החוק • אבל המלכים במקרא דווקא כן כפופים לצווים מוסריים ונענשים בהתאם • ובכלל, מה בן גוריון היה אומר על זה?

,עודכן
0השמעה
מיכאלי. חבטה בממשלה, צילום: אורן בן חקון

משפט אחד קטן שאמרה השבוע חברת הכנסת מרב מיכאלי בוועדת החוקה צד את אוזניי וצרם להן.

מיכאלי, יושבת ראש מפלגת העבודה, ביקשה לחבוט בקואליציה. עד כאן מקובל, הרי זה מה שנהוג. היא ניסתה לטעון כי הקואליציה מצפצפת על האזרחים, גם בזה אין חידוש. אבל הדוגמה שבה השתמשה, אוי הדוגמה: "מה שמבדיל דמוקרטיה משלטון מלוכני, מדברים שהיו נהוגים בימי הביניים, או אצלכם בתנ"ך, זה שהשלטון אמור להיות מחויב לחוק, בדיוק כמו אחרונת ואחרון האזרחים".

יו"ר מפלגת העבודה, אשר גם שמה לקוח מספר הספרים, בעצם אמרה שהתנ"ך שייך לקואליציה, לדתיים, לחרדים ולליכודניקים. היא בחרה לומר את זה אף שגם באופוזיציה יש מניחי תפילין, שומרי שבת, לומדי ואוהבי תנ"ך. התנ"ך לא שייך רק למפלגות הדתיות, גם לא לציבור הדתי, אפילו לא למסורתי.

מיכאלי קוראת להעצים את המחאה // צילום ארכיון: יהודה שלזינגר

היה זה דוד בן־גוריון, אבי מפלגתה של מיכאלי, ואדם לא דתי בעליל, שאמר בעדותו בפני ועדת פיל לפני 86 שנה: "התנ"ך, שנכתב על ידינו בשפתנו העברית והארץ הזאת עצמה, הוא־הוא המנדט שלנו". בן־גוריון העריך מאוד את ספר הספרים והעיד כי הוא מהווה השראה עבורו. "אינני יודע בספרותנו או בספרות עם אחר אוצר תרבותי וחינוכי שישווה לתנ"ך", כתב - וייסד חוג לתנ"ך שפעל בבית ראש הממשלה מדי שבועיים. את החוג הזה המשיכו ראשי ממשלה ונשיאים שלא היו דתיים: בגין, ויצמן ונתניהו.

רק בנט, האחרון בשרשרת שחידש את המסורת ההיא, הוא אדם דתי. אז התנ"ך הוא לא "שלכם" - הוא של כל העם, ואף יותר מכך, הוא רב־המכר העולמי הגדול ביותר בכל הזמנים. היה רצוי שהעם, כל העם שהוא הגיבור של הספר הזה, יהיה זה שמעיין בו ולומד אותו, מתווכח עליו ומקבל ממנו השראה. אבל כל זה רק חלק מהעניין.

מיכאלי ניסתה להביא את התנ"ך כסמל ודוגמה למצב שבו השלטון הוא מעל לחוק ולא מחויב לו. ובכן, מיכאלי יקרה, הפתעה. האם שמעת על שאול המלך, ראשון המלכים בישראל שהודח מהמלוכה משום שלא שעה לצווים האלוקיים שנמסרו לו בידי שמואל הנביא? הנה מלך שלא שעה לחוק ולכן נגדעה ממלכתו.

שמעת על דוד המלך, האיש שהוא סמל המלכות היהודית עד היום? האם יכול היה לעשות ככל העולה על רוחו? לא, גם הוא לא.

דוד הרי נענש קשות לאחר שלקח לו את בת שבע ושלח את בעלה, אוריה, למות במלחמה. הוא לא היה מעל למוסר, למרות מעמדו הרם. ומה עם המלך אחאב, שהסכים לרצח נבות היזרעאלי, אדם מן השורה, משום שחמד את שדהו? האם לא נענש על כך במוות?

התנ"ך מלא דוגמאות למלכים שלא היו מעל לחוק, למלכים שנדרש מהם רף גבוה של מוסר.

מלכים שהיו חייבים לתת את הדעת על הצווים האלוקיים ועל הנתינים שלהם, ולא יכלו לעשות בהם כרצונם.

בדיוק הפוך ממה שניסית לטעון. אבל גם זה עוד לא הכל.

התנ"ך, לפי חוקרים לא מעטים, הוא המקור לחלק גדול מהיסודות הדמוקרטיים שעליהם מושתת המשטר של מדינות בעולם המערבי. פרופ' אמנון שפירא מראה אותם בספרו "דמוקרטיה ראשונית במקרא: יסודות קדומים של ערכים דמוקרטיים", אבל הוא לא היחיד.

משפט של ביטול

חוקרים מדברים על רעיון הברית שיסודו בתנ"ך ועומד בבסיס מערכת היחסים בין השלטון לעם, היסוד של "אחרי רבים להטות" שלפיו הרוב קובע, היחס לחלשים בחברה: לעבדים, לגר, ליתום ולאלמנה, האיזון בין הרכוש הפרטי למסים למען הכלל ולחובה לתת צדקה מכל רכוש - כל אלה נולדו בתנ"ך.

התנ"ך בפרט, והיהדות כולה, גדושים בדוגמאות שהיוו השראה ותשתית לדמוקרטיה של העולם כולו.

חבל לבטל את כל אלה במשפט מזלזל. על זה כתב בן־גוריון בצער: "אין דורנו מכיר את התנ"ך".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר