מעט מאוד אירועים בעלי רמת ודאות גבוהה התקיימו לאחרונה.
הפיגוע הרצחני בעלי, מהומות הדרוזים בצפון, חיסול צה"לי מהאוויר (כולל הבהרה מתנצלת, כמובן) - כל אלו ועוד נחתו על הציבור בצורה שעדיין נחשבת הפתעה. מה לא הפתיע? הפקקים באיילון, קטיעות שירים אלימות של הדר מרקס בגלגלצ, וכמובן - דיווחים על התקפלות (סליחה, "דחייה") של נתניהו מול עוד ציבור מתחלף (הפעם אלו הדרוזים בגולן), שאיים לשרוף את המועדון וחסם הרמטית כבישים של חבל ארץ שלם.
אתם יודעים, זריחות ושקיעות.
תקציר העניינים לאלו שכבר אין להם כוח לעקוב אחרי הפרטים - ויש יותר ויותר כאלו: חברת אנרג'יקס הבטיחה לשלם המון (המון) כסף כדי להציב טורבינות רוח בשטחי מטעים של דרוזים בגולן. הדרוזים, כמובן, מיהרו בשמחה ובששון לחתום על חוזה שבגדול משלש את הרווחים שלהם, והכל כמעט בא על מקומו בשלום. אך כעת נציגי הדרוזים דווקא מתנגדים ל"מהלך הכוחני והבריוני והחד־צדדי" שהם חתמו עליו, והם כועסים. וכדי להבהיר שהכעס שלהם רחוק מלהיות מנומס, הם פצחו בהתפרעויות אלימות שכללו חסימה כמעט הרמטית של כבישי הצפון, ובהמשך גם תקיפה ישירה של שוטרים המומים, כולל, על פי דיווחים, ירי חי. אגב, על הדרך קיבלנו עוד הצצה לחזרה הגנרלית של מה שהולך לקרות פה ביום שבו תפרוץ מלחמה עם חיזבאללה - אבל עוד חזון למועד.
נניח בצד את היותם של הדרוזים פרח מוגן באופן מוחלט, בתוספת הבורות התקשורתית (שוב) שבהתייחסות אליהם כמקשה אחת, במקום חלוקה טבעית כמו כל מגזר אחר. נניח גם לעובדה שהם היו יכולים פשוט להניף דגלי ישראל ולהעתיק את ההפגנות שלהם לכיוון המרכז בצעקות "ד-מו-קרט-יה", ולקבל חיבוק ואף מימון מהאנשים הנכונים במקום תגובה חשדנית. לא הפעם: הפעם נתייחס לעובדה כי אין פה אפילו "סיפור עדין" ו"פרטים שרק אנשים מהתחום יבינו". לא - ראש מועצת דליית אל־כרמל הסביר שהטורבינות הן סיבה למסיבה, ושמה שמפריע להם באמת הוא חוק קמיניץ.
או בקיצור - מה שמפריע לדרוזים בגולן אלו ניצני המשילות הבוסריים שמגבילים את האפשרות לבנייה פרועה ללא כל היתרים והגבלות, מתוך ידיעה שהם יגיעו אחר כך במקרה הטוב, או שפשוט לא ייאכפו במקרה הרגיל והקבוע.
בשלב כלשהו הודלף לכתבים השונים שהשמש תזרח כרגיל, ושנתניהו "שוקל לדחות" את הצבת הטורבינות "כדי לבחון את הנושא ולהקים ועדה". נכון לכתיבת שורות אלו, השר בן גביר עוד מנסה לעשות שרירים ולהתנגד לכניעה הסופית הזאת. כמו כולנו, הוא כבר יודע ש"ועדת בדיקה שתבחן את הנושא" שנתניהו מקים במערכה הראשונה, תמיד תכפיל את עצמה במערכות השישית והשביעית עד עולם, ושכניעה לאלימות כרגע רק דוחה את הבעיות לפעם אחרת, וחוזר חלילה.
כדאי לעקוב אחרי המאבק בצפון, שבו צד אחד מצהיר בגלוי שמפריע לו שלפתע פתאום אוכפים אצלו את החוק, והצד השני מנסה לראשונה לעשות קצת קולות של שרירים ולאכוף אותו, עד שתגיע ההוראה לעצור הכל ולדחות את ההסכם, "כי הוקמה ועדה". משילות? הצחקתם אותנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו