"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מדוע שותקים ראשי הרשויות במגזר?

ראשי רשויות יודעים מי מארגוני הפשיעה מנסה לפגוע בהם, כי הם יודעים מי "נפגע" מהחלטותיהם המוניציפליות • אך לא כל ראש רשות מוכן לדבר על כך או לשתף את המשטרה

,עודכן
0השמעה
בחירות לרשויות מקומיות, צילום: גרי אברמוביץ'

בעוד כארבעה חודשים עתידות להתקייםהבחירות המוניציפליות בישראל.

לבחירות אלו יש משמעות כבדה במיוחד בחברה הערבית, ותפקיד חשוב ואף מכריע מול ארגוני הפשיעה - שהצליחו לחדור בעשור האחרון ללא מעט רשויות מקומיות במסווה של ספקי שירות שונים, או באמצעות "מתן חסות" לספקים כאלה.

הקבלנים וספקי השירות ברשויות המקומיות חשופים כבר שנים רבות ללחצים מצד ארגוני הפשיעה, שמנסים - ושלפעמים מצליחים - לקבוע את סדר היום בכל יישוב ויישוב, מהצפון ועד לדרום.

התופעה משפיעה על תחומי חיים רבים כמעט בכל היישובים הערביים: במתן השירותים למוסדות חינוך, בתשתיות, בבנייה ובמתן שירותים בסיסיים כמו איסוף אשפה.

לצערי הרב, התופעה התעצמה בעשור האחרון אחרי שחלק מארגוני הפשיעה "השקיעו" ותמכו באנשי מפתח ברשויות המקומיות ומימנו חלק מהקמפיינים ומהפעילויות שלהם, ובכך הפכו לגורם משפיע על הנעשה ברשויות המקומיות - מהשפעה על מתמודדים במכרזים שונים ועד למעורבות במה שנעשה במחלקות שונות ברשויות.

בשיחות שאני מקיים עם מתמודדים ועם פעילים מרכזיים ביישובים רבים, אני מגלה כי מי שמתנגד לתופעות שליליות אלו ומנסה להגיע לשלטון כדי לעצור אותן - אפילו לא מעז לדבר על כך בפרהסיה, ובוודאי לא להתמקד בזה בקמפיין היישובי שלו. הוא מביא בחשבון שייפגע באפן מיידי. אם לא בירי על ביתו - אז בשריפת מכוניתו או בפגיעה ברכושו, וזאת אף שבכל יישוב ויישוב יודעים בדיוק איזה ארגון עומד מאחורי קבלן איסוף האשפה או מאחורי קבלן התשתיות או השמירה.

פעילים ומתמודדים ברשויות המוניציפליות נמנעים מלהעלות את נושא הפשיעה במגזר לסדר היום, מפני שהם מפחדים מאותם ארגוני הפשע. כמו כן, קיים חוסר אמון שורשי במוסדות השלטון הישראליים - ובראשם המשטרה. זאת, כי ארגוני הפשיעה הם אכזריים ומהירים יותר מהמשטרה, ועלולים לפגוע במי שיעז לדבר - קל וחומר לפעול - נגדם.

מאות המתמודדים ממשיכים למלא פיהם מים, ולהמתין עד שיגיעו לשלטון כדי להתחיל לפעול.

בחמש השנים האחרונות, ראינו תופעות חדשות של ניסיון לפגוע בראשי רשויות ערביות מכהנים. חלק נכבד מראשי הרשויות סומנו כמטרה לחיסול, ושמירה הוצמדה להם ולבתיהם. בחלק מהמקרים שומרי הראש אף נפגעו בעצמם - בטייבה מאבטח שילם בחייו.

כל ראש רשות יודע מי הם הגורמים המנסים לפגוע בו, כי הוא אחראי לקבלת ההחלטות ויודע מי הם "הנפגעים" מהחלטותיו, אך לא כל ראש רשות מוכן לדבר על כך או לשתף את המשטרה.

הבחירות המוניציפליות המתקרבות הן הזדמנות עבור המתמודדים במגזר הערבי להצהיר בגלוי שהם מוקיעים תופעות המנסות להשפיע באלימות על הליך קבלת ההחלטות, כי כל השפעה היא פגיעה בתושבים וביישובים שהם מתיימרים לתקן, לשפר ולהצעיד קדימה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר