אני גרה בבני ברק, אבל עובדת ברמת גן. הארנונה הגבוהה שמקום עבודתי מפריש לעירייה מתחלקת רק בין תושבי רמת גן, שנהנים ממנה ומפירותיה. אני, שמבלה את רוב שעות היום במקום העבודה ומפרנסת את המסעדות ואת העסקים באזור, לא נהנית מהכספים שמקום עבודתי משלם מדי חודש לקופת העירייה.
למרות שתושבי רמת גן כינו אותי ואת חברותיי "פרזיטיות ששודדות את הקופה הציבורית", אני מכניסה כסף לעיריית רמת גן, שמרוויחה בעיקר משטחי המסחר והעסקים שמשלמים לה סכומי עתק, בעוד אותם תושבים שקוננו על שוד הקופה הציבורית של עירם דווקא מייצרים לה הפסד. למצב כזה קוראים "חוסר צדק חלוקתי", והוא זה שעומד בראש הסערה התורנית במדינת ישראל, אשר האיום הקיומי שעומד למוטט אותה הוא המושג שאזרחי המדינה נאלצו ללמוד: "קרן הארנונה".
בקצרה: חוק שקידמו במדינת ישראל במשך שנים גם ממשלות קודמות וגם מהצד השמאלי של המפה הפוליטית, ושזכה ועדיין זוכה לתמיכה בלתי מסויגת של האגף המקצועי במשרד האוצר.
באריכות: בניגוד לארנונה עירונית, שניתן לראות כיצד היא משרתת בצורה הוגנת את התושבים המתגוררים בעיר, ארנונה עסקית לא חוזרת בהכרח לעשרות אלפי העובדים שמגיעים למקום העבודה מערים אחרות, וחוזרים בסוף היום למקומות שבהם התשתיות ירודות ואיכות החיים נמוכה.
מציאות כזו מייצרת מצב שבו ראשי ערים מעדיפים לבנות לעסקים ולא למגורים, וזאת על חשבון שטחי המגורים. לפי ההצעה החדשה, בין 10 ל־28 אחוזים מהארנונה העסקית של כל מקומות העבודה יועברו לעידוד בנייה למגורים בערים החלשות יותר, מה שיביא לירידת מחירי הדיור בכל בארץ.
אך גם אם נתיבות תקים עוד מגדל אייפל בשטחה, היא עדיין לא תיהנה מהאטרקטיביות ומהיתרונות שיש למגדלים בתל אביב. זה לא כוחות.
ואת זה המדינה מנסה לאזן ולפתור כדי לאפשר גם לפריפריה לצמוח. ייתכן שיש חסרונות מקצועיים בהצעה, אך במקום דיון ענייני במסדרונות האוצר, קלטו ראשי הערים החזקות את השיטה והחליטו למחזר את מה שעבד עד כה ועובד תמיד: לגרור את החרדים לאירוע, לזרוע תבהלה, לצבוע אותה בצבעי מחאת קפלן ולזעוק שצריך להציל את המדינה מהפרזיטים שודדי הקופה הציבורית.
הגדילו לעשות חלק ממייסדות מיצג "סיפורה של שפחה", שהשלימו את הפאזל כאשר קראו לקהל להצטרף למחאות בכל חלקי הארץ. הלכתם לאיבוד? גם אנחנו. בעיקר כי הנהנות העיקריות מהחוק הן ערים חילוניות כמו קריית ביאליק, אשקלון, אופקים, עכו, עפולה, נהריה ועוד, בניגוד לבני ברק למשל, עיר שנהנית מהכנסות גבוהות מאוד מארנונה עסקית בשל מגדלי העסקים התוססים שהקימה בשטחה, והיא עתידה להיות אחת הנפגעות הגדולות מהחוק.
רבים קופצים על עגלת השנאה לחרדים: היא זמינה, מכילה ויש בה מקום לכווווווולם. היא לא דורשת בקיאות, ומייצרת תוצאות פנטסטיות בזמן קצר. החרדים התרגלו להיות שק החבטות הלאומי. במקרה הזה מי שיפסידו הם כלל תושבי מדינת ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו