"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אסטרטגיית ההרתעה של החרם החרדי

מקבלי ההחלטות באנג'ל הבינו שעמידה איתנה מול החרם תזכה אותם באהדת רוב הציבור בישראל, ולא רק מצד פוליטי אחד • ייתכן שאנו עדים לשינוי מגמה

,עודכן
0השמעה
מאפיית אנג'ל, צילום: אורן בן חקון

כשיצאו ארגוני המחאה לצעדה הראשונה בבני ברקלפני כחודש וחצי, תושבי בני ברק הציבו עמדות עם שתייה וכיבוד עבורם.

הרבנים נתנו הנחיה להימנע מאלימות, ואכן המחאה עברה בשקט וכמעט ללא תקריות. חשבתי אז, כמו רבים אחרים, שהיה זה מהלך תקשורתי מבריק.

אך מדיניות ההכלה לא נמשכה לאורך זמן. לעסקנים החרדים ברור שאם ההפגנות יימשכו, עליהם לשקם את כוח ההרתעה שלהם. מכיוון שמקור הכוח העיקרי שלהם הוא היכולת לשלוט בציבור החרדי ובהרגלי הצריכה שלו, יהיה עליהם להדגים שוב את כוח החרם נגד העסקים בישראל.

בישראל אין צורך להסביר מהי אסטרטגיה של הרתעה. אחת לכמה שנים מתפוצץ סיפור גדול, שמרתיע את כל המגזר העסקי מ"להתעסק" עם החרדים. פניציה, אל על, שפע שוק, אינטל וחברות נוספות ספגו את המכה, ומרבית החברות האחרות התיישרו כדי לא לחטוף. לכן היה זה עניין של זמן עד שתימצא ההזדמנות לצאת למבצע שיחזיר את ההרתעה.

והעסקים בישראל מורתעים. בשנותיי כמנכ"ל "הלל יוצאים בשאלה" פגשתי עשרות רבות של בעלי עסקים, שהביעו הערכה לפעילותה של העמותה ולאומץ ליבם של הצעירים שבחרו בדרך זו. כמעט כולם הבהירו שתרומה מהעסק לא באה בחשבון. רבים תרמו מכיסם הפרטי ודרשו שהתרומה תהיה אנונימית.

שיא האבסורד מגיע כשישראלים ציונים ופטריוטים, שמקימים תוכניות ותורמים מיליונים לשילוב חרדים בתעסוקה ובהשכלה, מסרבים לתמוך ביוצאים בשאלה בגלל החשש שיחרימו את התוכניות שלהם. בכך הם משתפים פעולה עם הגרועים שבעסקנים, שגם מחרימים את אלו ש"יצאו לתרבות רעה" וגם מנסים למנוע מאחרים לסייע להם.

על רקע זה,סיפור "אנג'ל" הוא חידוש מרענן. לרוב, כשחברה עסקית מתמודדת עם איום בחרם חרדי, הנהלת החברה נכנסת למצב חירום. היא מנסה לרצות ולפייס, לפעמים להתנצל, לפעמים להתקפל, הכל כדי לצמצם את הנזקים. לכן שתיקתה של מאפיית אנג'ל, לפחות עד לכתיבת שורות אלו, רועמת במיוחד.

כפי הנראה, מקבלי ההחלטות באנג'ל הבינו שעמידה איתנה מול החרם יכולה לזכות אותם באהדה של רוב הציבור בישראל, ולא רק מצד אחד של המפה הפוליטית. התגובה הזו מרמזת שאולי אנו עדים לשינוי מגמה. השאלה אם נראה שינוי תלויה בעיקר בציבור, ובנכונות שלו לתת גב לחברות שלא מוכנות להתנהל מתוך פחד.

כדי שנראה שינוי אמיתי, נדרשת עמידה איתנה של כלל הציבור נגד השיטה. לשמחתי, נשמעים קולות רבים גם מתוך הציבור החרדי המתון, הקוראים להתנגד לחרם. ככל שיותר ישראלים יביעו התנגדות לשיטת החרם והאיומים ויתמכו מוסרית וכלכלית בחברות המוחרמות, כך נפגוש יותר חברות העומדות ללא מורא מול איומים מצד האגפים הקיצוניים בחברה החרדית.

החברה הישראלית מגלה בעצמה כוחות עצומים, והיא יכולה לגרום לכך שבעלי עסקים בישראל ירצו להתגאות הן בעמידתם האיתנה אל מול האיומים בחרם, והן בתרומתם למען היוצאים בשאלה.

הכותב הוא מנכ"ל עמותת הלל יוצאים בשאלה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר