קיש, כנס לאירוע

עשר שניות בערך מיום כניסתו לתפקיד, השר יואב קיש ביטל את רפורמת הבגרויות של קודמתו והחליט שתלמידי ישראל ייבחנו בשיטה "חדשנית", שתשלב בין בחינות בגרות ומגן לבין שתי משימות.

השילוב בין בחינות למשימות יצירתיות הוא מבורך, והיבחנות במקצועות ההומניים תשמר את מעמדם. אך אם היה ממתין מעט, ומכנס ועדה של אנשי שטח - הוא היה מגלה שהתוכנית החדשנית נתקלת בדבר הקרוי מציאות (או כפי שמורתי לספרות היתה אומרת - היבריס).

כדוגמה, מורה בתיכון שתפקידה הוא להכין כיתות לבגרות בספרות. עליה ללמד במקביל שש כיתות (שבאחת מהן היא המחנכת) - 210 תלמידים. בשיעורים היא מלמדת את חומר הלימוד, בביתה היא בודקת את הבחינות השונות (אלו שלפני המגן), וכעת עליה להאזין ל־210 פודקאסטים שהקליטו תלמידיה בשם הקדמה. אכן מטלה חדשנית שמעודדת חשיבה מחוץ לקופסה, אך אויה - מניין תיקח המורה 105 שעות על מנת להאזין לכל פודקאסט של כל תלמיד? ומניין תיקח מספר כפול של שעות כדי להנחות כל תלמיד באופן אישי בדרך להגשת המטלה, לענות על שאלות ולקרוא טיוטות?

תוכנית הבגרויות החדשה מניחה שהמורות לא ישנות לעולם. הן לא מתכוננות לפני השיעורים, לא בודקות בחינות בבית ולא עוסקות בהדרכת תלמידים לקראת המטלות החדשות שמשרד החינוך מבקש שיגישו. בפועל, ארגון המורים מצוי בסכסוך עבודה מוצדק מול משרדי החינוך והאוצר, ונדמה שהשר שמיהר לפרסם תוכנית בגרויות "מהפכנית" - נעלם. בתי הדין לעבודה מסכלים את השבתת התיכונים, אך עתה כבר ברור: בשונה מהמורים המשתייכים להסתדרות המורים - המורים המשתייכים לארגון המורים לא זכו להסדר שכר.

התוצאות - בשטח: בריחה המונית של מורים, שחיקה נוראית, טביעה בים של בחינות ופספוס המהות - דיאלוג ערכי עם תלמידים. ההישרדות במערכת הפכה בלתי אפשרית, והמצב צפוי להחריף בשל חוסר האיזון בין מספר המורים הפורשים לבין מספר המורים הנכנסים למערכת.

נכון לרגע זה, לא ניכרת מעורבותו של שר החינוך בנושא. לא ברור גם מדוע אינו פונה אל מוריו ומגבה אותם. גם התקשורת לא מתעניינת בחינוך - להוציא את סוף חודש אוגוסט, שבו נשמע שוב על איומי השביתה, וכתמיד יחלו שיחות "אינטנסיביות" בין הצדדים. כמה מצער שאזרחי ישראל בהמוניהם מפגינים בעד ונגד הרפורמה המשפטית, אך מתעלמים כליל מהרס מערכת החינוך, מהזנחתה ומהפיכתה לבייביסיטר; מערכת באי־ספיקה מוחלטת, שבה הורים מבוססים יכולים לספק לילדיהם השלמה נאותה, בעוד אלו שלא מבוססים גוזרים על ילדיהם שוליוּת חברתית. ומי יודע כמה היתה מוטבת מערכת זו אם היתה מקבלת את המשאבים שהיא אמורה לקבל, ולא ניזונה משאריות מו"מ קואליציוני.

ולסיום, נזכיר: גם אם יקבל יו"ר ארגון המורים את הסכם השכר שהוא מבקש (ו־12 אלף שקלים למשרת הוראה אינו סכום מופרך או חמדני) - עדיין לא תיפתר סוגיית האי־איוש. תלמידינו המוכשרים יקליטו פודקאסט, אך כפי הנראה לא יהיה מי שיאזין לו, או חלילה שיעניק לו ציון.