"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הסכם המסעות לפולין החדש טוב ליהודים?

אם רוצים שמסעות הנוער לפולין יהיו חינוכיים הלכה למעשה, המטרה היא לחשוף את התלמידים למורכבותה של התקופה שלא מסתכמת ב"טובים" מול "רעים"

,עודכן
0השמעה
תלמידים במסע לפולין, צילום: יוסי זליגר

מתברר שהשיח עלמלחמת העולם השנייהוקורבנותיה מצוי בשליטתם של אמצעי התקשורת הישראלית. הס מלהזכיר כיבוש ארצות ועינוי אנשים שאינם יהודים. נרטיב זה הוא שהנחה את הפרסומים שהציגו את ההסכם שעליו חתמו לאחרונה ממשלות ישראל ופולין כדי שמסעות הנוער לפולין יתחדשו.

הצגת הדברים כאילו נכנענו לפולנים וכעת ילדינו ייחשפו לנרטיב שקרי על השואה היא הזויה, ובעיקר - הפוכה מכל מעשה חינוכי. ההסכם החדש עם פולין אינו כה דרמטי. מתכונת המסעות תישאר פחות או יותר כפי שהיא, אך יתווסף לביקור במחנות ההשמדה ובגטאות ביקור באתר הנצחה פולני, שמגולל אתהסיפור הפולני בזמן מלחמת העולם השנייה. ומה לעשות - האמת ההיסטורית מלמדת שפולין נכבשה בידי גרמניה הנאצית ובריה"מ ב־1 בספטמבר 1939, ומכאן שהפולנים בתקופת השואה היו עם כבוש (ולא בפעם הראשונה).

חשוב לפולנים להדגיש עובדה זו, וחשוב גם לנו, כיהודים ישראלים, להנחיל את זיכרון השואה באופן שנאמן למאורעות ההיסטוריים. הרי בסיכומו של דבר, נוכל למצוא את המספר הגדול ביותר של חסידי אומות העולם פולנים (7,177), שסיכנו את נפשם ואת משפחותיהם כדי להציל יהודים, יותר מאשר חסידי אומות העולם הולנדים (5,910), למשל. אבל הולנד זכתה לעדנה בעקבות הצלחתו של "יומנה של אנה פרנק", שמכר יותר מ־33 מיליון עותקים והתקבל בישראל באהבה גדולה; ואילו מחנות ההשמדה הוקמו (בידי הנאצים) על אדמת פולין, ומכאן יצירת הזהות בין השמדת היהודים לבין העם הפולני.

עובדה נוספת שיש לחדד היא שהדרכת התלמידים הישראלים נעשית בידי מורים ומדריכים ישראלים, ומועברת בשפה העברית. כך שלעורר בהלה ביחס לאופן הנחלת אירועי השואה - זה פופוליזם בהתגלמותו.

אם רוצים שמסעות הנוער לפולין יהיו חינוכיים הלכה למעשה, המטרה היא לחשוף את התלמידים למורכבותה של התקופה, למורכבותה של המלחמה. ומורכבות זו פירושה שבאותו הבניין התגוררו שתי משפחות פולניות - האחת הסתירה יהודים, והשנייה הלשינה על יהודים.

מחקרים שדנו במסעות הנוער לפולין ביקרו את המסעות, ובצדק, בשל הנימה המלווה אותם של "אנחנו מול העולם כולו".

דווקא ההסכם החדש, והאפשרות לשרטט תמונת מצב מורכבת שלא מסתכמת ב"טובים" מול "רעים", פותחים פתח למבנה חדש של מסעות נוער לפולין. כזה שיפגיש את התלמידים הן עם מוקדי הזוועה שגילומם בביקור במחנות ההשמדה, והן עם מוקדי כוח הומניים - לדוגמה, הסולידריות עם העמים שסבלו מידי הנאצים, היכרות עם חסידי אומות העולם, ולכך הייתי מוסיף היכרות מעמיקה יותר עם שורשי הקיום היהודי בפולין. שכן, לפני שהפכה להיות "פלנטה אחרת", כלשונו של יחיאל די־נור, היתה פולין מרכז תרבותי־יהודי מרשים. מרכז זה, אגב, התקיים שנים רבות וארוכות יותר מאשר מדינת ישראל, ומי יודע - אולי נלמד מיהדות פולין כיצד ניתן לחיות מאות שנים בצוותא, למרות חילוקי דעות פנימיים ואיומים חיצוניים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

שי רודין

פרופ' שי רודין הוא מרצה וחוקר ספרות וחינוך באקדמית גורדון

כדאילהכיר