אילנה דיין ופרשת סרן ר', מוכיחות עד כמה נחוצה הרפורמה

אילנה דיין בחרה לפתוח את "עובדה" במונולוג חריף נגד הרפורמה המשפטית. דיין קבעה כי בית המשפט לא יגן על החלשים.

מיישירה מבט למצלמה, היא קיוותה שהצופים לא זוכרים את פרשת סרן ר'.

בפרשה הזו בחר בית המשפט העליון להגן דווקא עליה, הצד החזק.

סרן ר' היה מפקד פלוגה בחטיבת גולני, אשר הוצבה במוצב גירית ברצועת עזה. לפי התחקיר ב"עובדה", בבוקר 05.10.2004 עשתה ילדה פלשתינית תמימה עם ילקוט את דרכה לבית הספר. לוחמי המוצב פתחו לעברה בירי, כולל במא"ג, ופגעו בה. בעוד היא שוכבת פצועה, יצא אליה ר' ברכב ממוגן וביצע בה וידוא הריגה בצרור מטווח אפס. בתום האירוע חגגו הלוחמים את מותה.

בין התחקיר לבין המציאות היה פער עצום. דיין הציגה את סרן ר' ולוחמיו כצמאי דם אשר הורגים ככה סתם ילדה בדרכה לבית הספר.

דיין גם הסתירה מידע חשוב מהצופים:

במציאות, השטח ליד המוצב הוגדר כ"אזור ביטחוני מיוחד" שהכניסה אליו אסורה וחלות עליו הוראות פתיחה באש מחמירות. שבועיים לפני כן חדרו מחבלים למוצב מורג השכן והרגו לוחמים. המודיעין העביר התרעות על פיגוע דומה במוצב גירית.

לא היה מדובר בילדה קטנה, אלא בנערה בת 14; והיא לא היתה בדרכה לבית הספר - היא נכנסה לאזור האסור, כשבית הספר נמצא באזור אחר, וייתכן שהגיעה לבצע פיגוע. הלוחמים זיהו דמות חשודה. במוצב הופעלה אזעקה, ומערכת הכריזה קראה "מחבל במוצב".

הלוחמים פתחו בירי לעבר הדמות לפי ההוראות. הם לא ירו לעברה במא"ג.

דיין שתלה קטע מתוך קלטת וידאו מהמוצב. גם ר' לא ידע שמדובר בנערה. נאמר לו כי נראתה דמות עטויה כאפייה מתקרבת. הנערה השליכה את התיק ליד השער וברחה. היא נפגעה ונפלה מאחורי תלולית כך שהלוחמים לא יכלו לראותה. ר' יצא לעבר הדמות לנטרל את הסכנה. הוא לא נסע ברכב ממוגן.

גם כאן נשתל קטע לא קשור: הוא יצא כשהוא חשוף מול ירי צלפים. את זה בחרה דיין להסתיר. הוא לא ירה לעברה צרור, אלא שני כדורים ממרחק־מה. הצרור נורה לכיוון הצלפים.

הלוחמים לא חגגו את מותה. דיין הכניסה קטע מהקלטת שבו נראים הלוחמים חוגגים בזמן אחר. בשל החשש שיש בתיק מטען, הוא נקבר בחולות.

סרן ר' הגיש תביעת לשון הרע נגד דיין. בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה וקבע שדיין תפצה אותו.

דיין ערערה לעליון. ומה עשה העליון? במקום להגן על סרן ר' החלש מול עיתונאית חזקה ומשפיעה, בעלת תוכנית עתירת רייטינג, הוא בחר להגן על דיין.

בחוק לשון הרע קבועות שתי הגנות: אמת דיברתי ותום לב. כדי להגן על דיין "תפרו" שופטי העליון הגנה חדשה שלא קיימת בחוק - "אמת לשעתה".

החשש של אילנה דיין מהרפורמה מוצדק מבחינתה.

אם היא תוציא שוב את דיבתם של לוחמי צה"ל, ייתכן ששופטי העליון לא יגנו עליה ולא "יתפרו" למידותיה הגנה חדשה. דיין ופרשת סרן ר' מוכיחות עד כמה נחוצה הרפורמה.