האור של שרקי

החלטתו של יאיר שרקי לפרסם אתהיותו אוהב גברים לצד אהבתו לאלוקיםמכה גלים. שרקי הציג את מורכבותו הדתית, והסביר שיציאתו מהארון נובעת מרצונו להקים משפחה. בעיניי, הקריאה המשמעותית בדבריו היתה דווקא במה שלא אמר.

שרקי דיבר על הקושי שיש ביחסים בין הדתי הגאה לבין הוריו וקהילתו. כמו משורר תהילים שאמר "וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ", שרקי מעיד שמבשרו הוא יודע לא רק את האל, אלא גם את אהבת האדם, האיש, הגבר. אולי הוא גם רומז לקריאתו של הנביא ישעיהו "וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם". כדמות ציבורית, המודעת לכך שבכל מעשה אישי יש משמעות חברתית, הוא מבקש שלא נבין את הכרזתו כאקט פוליטי המבקש לעצב את רשות הרבים, אלא כמעשה אחראי של שיתוף, שיאפשר לו לפסוע בבטחה בדרכי חייו.

אבל בעיסוק בדברי שרקי אסור לשכוח שהוא אדם בעל הון חברתי. ייתכן שערכו יורד בחלקים של החברה, אבל הוא בוודאי לא "יפשוט רגל", ויימצאו לו רשתות תמיכה. אלומת האור מראה לפנינו את דמות "הגיבור" שיוצא נגד מוסכמת הציבור שבקרבו גדל, אבל כרגיל - האור מסנוור ומפריע לראות את מה שקורה במחשכים.

איפה דתי או דתייה שאינם הטרוסקסואלים ימצאו זוגיות? מי מארגן עבורם אירועים ומרחבים שבהם תהיה להם הזדמנות להיפגש ולהכיר? האם בפרסומים קהילתיים ומוסדיים בציבור הדתי יפרסמו אירוע חברתי שמעודד זוגיות גאה?

גם אפליקציות ההיכרויות אינן אופטימליות. אופי התמונות שם רחוק מאוד מנורמות הצניעות המקובלות בחברה בכלל, ובזו הדתית בפרט. האפשרות של כינון יחסים עם מי שאינו דתי גם לא פשוטה. חברה דתייה גאה סיפרה לי שכשניסתה להשתלב בקהילה הגאה בציבור החילוני, היא לא הבינה את השפה ואת הביטויים שבהם השתמשו חבריה.

המקום החברתי המצומצם מייצר פוטנציאל להתנהגויות סיכוניות. מחקרים מלמדים שזנות אפורה, תשלום בטובות הנאה עבור שירותים שונים, מצויה בקרב הקהילה הגאה בשיעור ניכר. זו זוועה אנושית שחייבת לעורר תשומת לב.

כחברה, זכינו בהזדמנות. תשומת הלב מופנית כעת לאזורים שפעמים רבות התודעה הציבורית מעדיפה להתעלם מהם. השיחה אינה רק על המשמעות האידיאולוגית של אורח החיים של שרקי, אלא על חוויית החיים שכרוכה בו או בהימנעות ממנו. אפשר לראות זוגיות להט"בית כחיובית או שלילית מבחינה ערכית, והעובדה שסלב בחר בדרך כזו או אחרת לא אומרת שהיא מוצדקת. אבל אי אפשר להתעלם מכך שההתמודדות כרוכה בקשיים אישיים, רגשיים וחברתיים, ועלינו כחברה מוטלת החובה לצמצם את הנזקים.

את הזרקורים יש להפנות אל כל אלה שמצויים בצללים, שמחפשים דרך ושנתונים לסכנות. אני מאמין שאם עוד להט"בים ובני משפחותיהם יפנו לרבנים בבקשה לקבל הדרכה - יתעורר שיח רבני, שיבחן דרכים לקיום מערכות יחסים להט"ביות מותרות, או לפחות כאלו הממעטות באיסורים הלכתיים. על החברה הדתית וארגוני הלהט"ב לשתף פעולה בפיתוח מרחבי היכרות בטוחים, אפליקציות צנועות ומרחבים חברתיים לדתיים הגאים. הבה נתקן.

פניות לרב הולנדר במייל: aviad.hollander@gmail.com