"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הבלדה על הבג"ץ הארוך והשיער הקצר

לוחם עם שיער ארוך עתר לבג"ץ בדרישה לתקן את הוראות אכ"א בענייני תספורת, תסרוקת וגילוח • במעשיה הקישונית־חלמאית השופטים המליצו להותיר אותו כמות שהוא • בכך עשו עוד צעד בהמשך כיבושיהם המשפטיים

,עודכן
0השמעה
השופטת ענת ברון, צילום: אורן בן חקון

זו היתה אמורה להיות ידיעה אזוטרית בשולי החדשות, כזו שמוצאת את דרכה לתפר שבין כתבות המגזין לתחזית מזג האוויר או אל אזור הסיפורים מעוררי השעשוע בעמוד האחורי של העיתון:

חייל במסלול עתודה המיועד לשרת כלוחם ביחידת ספינות הטילים של חיל הים, ומצויד בשיער ארוך ושופע, עתר בנובמבר האחרון לבג"ץבדרישה שיתאפשר לו לשוט ולשרת בים המלהיב והפרוע, בין השמש הזאת לרוחות העזות, מבלי להסתפר וכששיערו מתבדר ברוח.

טיעונו של הלוחם המיועד היה פשוט, הוא מעוניין בשוויון. אם לחיילות מותר להסתובב באין מפריע בשיער גולש - מדוע הוא נאלץ להתיישב בפקודה על כיסא הספר הצבאי? הלא מדובר באפליה הזועקת לשמיים. החייל אף היה מוכן לשלם מחיר כבד עבור מאבקו לשוויון בין פדחות נשיות וגבריות בצה"ל, ולא נרתע מעונש מאסר: בעקבות סירובו להסתפר, נשפט וצעד אל הכלא הצבאי פעמיים.

גם תגובת בג"ץ היתה אמורה להיות פשוטה: צבא אינו מקום שוויוני ולא גוף דמוקרטי, מהותו היא היררכיה פשוטה, וההחלטה בעניין פקודות בנוגע למשמעת, נראות והופעה חיצונית של לוחמים נתונה אך ורק לרמטכ"ל ולקציניו.

אך בית הדין הגבוה לצדק הישראלי הוא מוסד מיוחד. גם מעשייה שולית, שרחוקה שנות אור מתחומי סמכותו ואחריותו של בית הדין, ואמורה לכל היותר להעלות חיוך על שפתי השופטים ולהידחות על הסף, הופכת לעתירה שעליה העולם עומד, ומביאה את השופטים לבזבז זמן יקר ומשאבים של משלמי המסים.

בדיון שנערך השבוע המליצו השופטים להותיר את שיער החייל כמות שהוא. לא ברור מאיפה נוטלים השופטים את הסמכות החוקית להמליץ לצבא על דרך פעולה, אך ברור שלא מדובר בהמלצה שניתן לסרב לה, והמסר עבר אל הקצינים: הניחו לשיער או שנפסוק כי אתם מאולצים לעשות זאת. הגדילה לעשות השופטת ענת ברון, שהסירה את גלימת השופטת וחבשה את כובע המבקרת, מומחית לאופנת ראשים, והבהירה לצה"ל כי "הזמנים השתנו" ובימינו גם גברים הולכים בשיער ארוך, ומשכך אין טעם בהכפפת החייל לפקודות האופנה האנכרוניסטיות.

במעשיה הקישונית־חלמאית הזו ביקשו השופטים לסמן טריטוריה ולהבהיר כי מהרמטכ"ל עד אחרון החיילים - כולם מצויים תחת פיקודם, ולא לראשונה. בשנה האחרונה אילץ בג"ץ אתהרמטכ"ל כוכבילהשיב לשירות קצין שהודח על ידו, זאת חרף בקשת כוכבי שהשופטים לא יתערבו בשיקול דעתו הפיקודי. שנים ספורות קודם לכן "המליצו" השופטים למועמד לתפקיד הרב הצבאי הראשי להתנצל על מאמר תורני שכתב כתנאי לקבלת המינוי.

השיער במקרה הזה הוא רק תירוץ להמשך הכיבושים המשפטיים של שופטי העליון, שהפכו עצמם למפקדים העליונים של הצבא. חייל, שפר הופעתך - או שלא, תלוי מה יאמרו השופטים.

בג"ץ ליהק עצמו לתפקיד דלילה הגוזזת ללא סמכות את מחלפות ראשו וסמכותו של שמשון הצבאי, ומנטרלת את כוחם של המפקדים לקבל החלטות. ואם זה לא היה עצוב - היינו צוחקים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר